#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה חז""ל אסרו מוקצה?"	"כתב הרמב""ם שלשה טעמים:<br>1) דאם אמרו הנביאים שלא יהא הילוך של שבת כהילוך בחול ק""ו שלא יהא טלטולו בשבת כשל חול<br>2) שלא יעשה מלאכה בכלי שמלאכתו לאיסור<br>3) מפני הטיילין ויושבי קרנות שאינם עושים מלאכה כל השבוע לא יהא ניכר שביתת שבת<br>והראב""ד כתב עוד טעם:<br>4) שלא יבא לידי הוצאה (וכן משמע מגמ' שבת קכ""ד ע""ב וביצה ל""ז ע""א) [ובדעת הרמב""ם יש אומרים דזהו לשיטת ב""ש דלית להו מתוך אבל לדידן דאית לן מתוך ליכא למיחש להוצאה, ועוד ביאר רב אברהם שור שליט""א דהרמב""ם רק כתב טעמי התקנה אבל גדר התקנה היתה מחמת הוצאה, ובזה מיושב למה לא גזרו אפי' על כלים המותרים, וגם מיושב בזה למה יש מקילין כשהגיע לידו בהיתר מותר לטלטלו לכל מקום שירצה דהוי דומיא דהוצאה דלאחר שעקר יכול לטלטלו לכל מקום, ולענ""ד י""ל דהרמב""ם ורש""י ס""ל דהגמ' מיירי לענין טרחא שלא לצורך ולא לענין מוקצה כלל]"	סימן שח סעיף הקדמה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הששה מיני מוקצה?	1) מוקצה מחמת חסרון כיס<br>2) כלי שמלאכתו לאיסור<br>3) מוקצה מחמת גופו<br>4) בסיס<br>5) מחובר או מחוסר צידה<br>6) הוקצה למצותו	סימן שח סעיף הקדמה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הי""ג דרכים כדי לטלטל מוקצה מחמת גופו?"	"1) ע""י מחשבה [כגון חריות של דקל]<br>2) ייחוד מקום [כגון עפר]<br>3) שפשוף [כגון נדבך של אבנים]<br>4) כיסוי בור ע""י בית אחיזה<br>5) לכבוד הבריות [אבני מקורזלות]<br>6) כלי המיוחד לרעי ע""י מים<br>7) מת מפני הדליקה<br>8) מת ע""י ככר ותינוק מפני החמה<br>9) הזיקו דרבים [כגון קוץ]<br>10) גרף של רעי ממש<br>11) ניעור טבלא<br>12) שברי כלים העושים מעין מלאכה<br>13) טלטול בגופו"	סימן שח סעיף הקדמה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החמשה דרכים לטלטל בסיס?	1) ניעור אם שכחה<br>2) טלטול גמור אם שכחה [כגון שצריך מקומו]<br>3) לטלטל בנו שיש אבן בידו כשיש עליו געגועים<br>4) אבן המהודקת לכלכלה<br>5) אם יש בו דבר היתר שחשוב יותר ממנה	סימן שח סעיף הקדמה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד התירו חז""ל מוקצה ממה שאסרו בימי נחמיה הרי אין ב""ד יכול לבטל דברי הקודמים עד שיהיו גדולים בחכמה ובמנין?"	"ביאר הערוה""ש (סעי' ג' - ד') דהשבותים בשבת אינם כשאר איסורי דרבנן אלא הוי בכלל הדאורייתא ""תשבות"" ותלוי כפי המקום והזמן, וכל דור ודור גזרו רק לאותו דור כפי צורך הדור (וכמ""ש בתוס' ב""ק צ""ד ע""ב), וזהו כוונת הרמב""ם לבאר טעמי המוקצה הקודמים דיהיה בטל מנוחת השבת וזהו בכלל התשבות שבתורה"	סימן שח סעיף הקדמה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה יש לנו איסור מוקצה, הרי קיי""ל כר""ש דלית ליה מוקצה?"	"תי' הערוה""ש (סעי' ו' - ט') דיש מוקצות דר""ש מודה כגון נולד גמור (תוס' עירובין מ""ו ע""א), בעלי חיים וגרוגרות וצימוקים (שבת מ""ה ע""ב), מוקצה מחמת חסרון כיס (שבת קנ""ז ע""א), כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל (תוס' שבת ל""ו ע""א), דבר שאין בו תורת כלי עליו וגם דבר סרוח (שבת מ""ו ע""א ורש""י שם), מוקצה מחמת מצוה ובסיס בשעה שהנר דולק (שבת מ""ה ע""א). והא דאמרינן דקיי""ל כר""ש דלית ליה מוקצה היינו במוקצה מחמת מיאוס, וכן מוכן לאדם הוי מוכן לכלבים  [ולא הוי נולד]. ויש מוקצה אחת דקיי""ל כר' יהודה ולא כר""ש מפני שגם ר""מ חולק על ר""ש וזהו מגו דאיתקצאי דנר קטן דאע""פ שר""ש מקיל מפני שיושב ומצפה אנו מחמירים דהוי כדחייה בידים {וזהו הטעם דאמרינן מגו דאיתקצאי במוקצה מחמת חסרון כיס שנשתנה בשבת לכלי שמלאכתו לאיסור אבל לפי ר""ש לא אמרינן מגו דאתקצאי (רע""א), ודלא כתוס' ביצה (ב') דכתבו דאפי' ר""ש מודה למגו דאתקצאי במוקצה מחמת חסרון כיס, והקשה החזון איש לפי רע""א למה אינו מותר להשתמש באבן לפצוע בו אגוזים לפי ר""ש דלית ליה מגו דאתקצאי, ותי' רא""י סורשר שליט""א דאבן שאני דאינו כלי כלל ומודה ר""ש דאינו יכול לעשותו כלי בשבת}"	סימן שח סעיף הקדמה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל מוקצה מחמת חסרון כיס?	כל דבר שמקפיד עליו שלא לטלטלו משום חשש הפסד, כגון סכין של שחיטה ומילה ושל סופרים לקולמוסים	סימן שח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטלם לצורך גופו ומקומו?	לא	סימן שח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש סכין של שחיטה מעורב בשאר סכינים?	"אפ""ה אסור לטלטל אותה סכין אבל מותר לטלטל כל הכיס אם שאר הסכינים חשובים יותר מאותה סכין (רמ""א, מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ה')"	סימן שח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא אינו מקפיד עליו?	"כתב המג""א (ס""ק ב') דאם בני המקום אינם מקפידים עליו מותר, וכתב המחה""ש דלאו דוקא המקום אלא ה""ה אם הוא עצמו אינו מקפיד עליו (מ""ב ס""ק ו')"	סימן שח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי סחורה?	"כתב הרמב""ם דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס, וביאר הב""י דהיינו כשהוא מקפיד עליהם, אבל אם אינו מקפיד עליהם מותר אע""פ שנתנם לאוצר (מ""ב ס""ק ז')"	סימן שח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שייך מוקצה מחמת חסרון כיס בכלי שמלאכתו להיתר?	"אם ראוי לטלטלו להשתמש בה להיתר אינו מוקצה אבל אם אינו רוצה לטלטלו הוי מוקצה מחמת חסרון כיס ואסור לטלטלו, וזהו כוונת הגר""ז (סעי' ד') דכתב דכלי שמלאכתו להיתר אינו מוקצה מחמת חסרון כיס שהרי יכול לטלטלו לדבר היתר, וזהו פשט בב""י דכתב דכלי סחורה אסורים דהרי מקפיד עליהם שלא לטלטלם כלל [והערוה""ש (סעי' י""א) כתב חוץ מאוכלים ומשקים דאינם מוקצים כלל, דלא כב""י], וזהו פשט במ""ב בסמוך (ס""ק ח') בכלי כבד שחושש שיתקלקל אם מטלטלו הוי מוקצה מחמת חסרון כיס שהרי אינו רוצה לטלטלו, וכ""כ המ""ב לעיל (סי' ש""ז ס""ק נ""ו) דאם מקפיד על אגרת שלום להניחו במקום מוצנע הוי מוקצה מחמת חסרון כיס, {וצ""ע על השעה""צ לעיל (סי' ש""ז ס""ק ע') בשם הפמ""ג דכתב דאם מקפיד על גט שלא לצור ע""פ צלוחיתו הוי מוקצה, הרי אפשר ללמד ממנו (פסק""ת סי' ש""ז הע' 205)}, ולפיכך מיקרוסקופ אינו מוקצה (שש""כ פ""מ הע' ג') "	סימן שח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחר המילה הוא רוצה להחזיק הסכין כמו שאר סכינים?	"מצדד רע""א דלזה לא אמרינן מגו דאיתקצאי אבל הקשה מתוס' ריש ביצה דמבואר דאינו יכול לשנות מוקצה מחמת חסרון כיס באמצע שבת, ואח""כ חזר בו רע""א דאפי' מערב שבת אינו יכול לשנותו בלי שינוי מעשה {ועי' מש""כ לקמן (סי' ש""י)  דלפי הרמ""א ומהרש""ל היה מוכן להיתר מתחילת שבת ואפי' לאחר המילה אינו מוקצה, ואפי' להמג""א (סי' של""א) הוי מוקצה כל זמן שהוא עומד למילה אבל כשדעתו לשנותו להיות כשאר סכין יהיה מותר משום אין מוקצה לחצי שבת}"	סימן שח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלים של פסח בשאר ימות השנה?	"נראה דכיון דמקפיד עליהם מחמת חמץ הוי כמו שמקפיד שלא יתקלקלו והוי מוקצה מחמת חסרון כיס, וכ""כ השבות יצחק (פ""א אות א')"	סימן שח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנייר חלק העומד לכתיבה?	"המ""ב (ס""ק ג') הביא ממג""א (ס""ק י') דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס, אבל כתבו הפוסקים בזמנינו דהוי רק כלי שמלאכתו לאיסור (עי' מ""ב דרשו)"	סימן שח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-binder שיש בה ניירות כתובים וניירות חלקים?	"{אם א""א להפרידם אינו מוקצה דהעיקר הוא הניירות הכתובים, ואם אפשר להפרידם יתכן דכל נייר ונייר הוי חפץ בפנ""ע ומותר לצורך גופו ומקומו [ויתכן דליכא חיוב ניעור על כלי שמלאכתו לאיסור]}"	סימן שח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אתרוג מוקצה בשבת?	"אם הוא עומד למכירה הוי מוקצה כמו כלי סחורה שהוא מקפיד עליו (שש""כ פ""כ הע' ס""ה), ואם הוא אתרוג שלו תלוי אם הוא מקפיד עליו שלא לטלטלו כדי שלא תתקלקל אבל אם אינו מקפיד עליו אינו מוקצה דראוי הוא להריחו וכמ""ש לקמן סי' תרנ""ח סעי' ב' (תוספת שבת ס""ק כ""ב, נשמת אדם כלל ס""ו ס""ק ב', ערוה""ש סעי' י""ז)"	סימן שח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-passport?	"נראה להגרי""א פארכהיימער שאינו מקפיד עליו שלא לצורו ע""פ צלוחיתו ואינו מוקצה מחמת חסרון כיס אבל עדיין הוא מוקצה מפני שטרי הדיוטות והוי מוקצה מחמת איסור"	סימן שח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי גדול?	"איתא בעירובין (ק""ב ע""א) דכל דבר שיש עליו תורת כלי עליו מותר לטלטלו [אפי' של כמה בני אדם (מ""ב ס""ק ט')], והקשו תוס' הרי איתא בשבת (ל""ה ע""א) דרבה ורב יוסף ס""ל דאסור לטלטל כוורת גדולה, ויש בזה ב' מהלכים:<br>1) תוס' בעירובין תירצו דאין דרכה לטלטל הכוורת ולפיכך הוי מוקצה משא""כ בעירובין מיירי בקורה שדרכה לטלטל<br>2) תוס' בשבת תירצו דהוי מח' הסוגיות וקיי""ל כגמ' עירובין דהכל מותר [וכן נקטו הרבה ראשונים (ערוה""ש סעי' י')]<br>3) ראמ""ה (שבת שם) תירץ דהכוורת יתקלקל אם יטלטלו משא""כ הקורה [ואפשר דזהו כוונת תוס' בעירובין (ר""י באק)]"	סימן שח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי גדול 1) שאינו רגיל לטלטלו 2) שזהיר מלטלטלו שמא יתקלקל?	"1) מותר לטלטלו (פמ""ג א""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ח') 2) חידש המ""ב (ס""ק ח') דאסור לטלטלו אע""פ שאינו פס""ר שתתקלקל (שעה""צ ס""ק י') [וביאר ר""י באק דהמ""ב ס""ל כראמ""ה דבעצם קיי""ל שמותר לטלטל כל כלי גדול אבל אם יש בו חשש שמא תתקלקל אסור וכמ""ש בגמ' שבת]"	סימן שח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי שמלאכתו לאיסור? 	"מותר לצורך גופו ומקומו ואסור מחמה לצל [ואין חילוק בין מלאכה דאורייתא למלאכה דרבנן (פמ""ג, ביה""ל ד""ה כלי)]"	סימן שח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם משתמש בה לאיסור ולהיתר?	"הרשב""א כתב דקדירה הוי מוקצה, ומכאן הוכיח הפמ""ג (מש""ז ריש סימן) דתלוי ברוב תשמישו, אכן הביה""ל (ד""ה קורדום) מפקפק עליו דאפשר דאינו תלוי ברוב אלא תלוי בעיקר תשמישה ואם דרך הכלי להשתמש בה לשניהם ורק משתמש בה יותר בהאיסור אפשר דהוי ג""כ ככלי שמלאכתו להיתר, ומסיים וצ""ע [ולגבי קדירה אע""פ שגם מאחסן בו האוכל מ""מ העיקר השתמשות הוא הבישול (שלמי יהודה פ""ו ס""ק י""ב)]"	סימן שח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנר שהיה בסיס בין השמשות?	"המרדכי ס""ל דמותר לטלטלו לצורך גו""מ, אבל אנן קיי""ל דאסור (שו""ע סי' רע""ט סעי' ב', רמ""א כאן)"	סימן שח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה משתמש בהקורנס בין השמשות?	"לא נעשה בסיס ע""י זה ומותר לטלטלו לצורך גו""מ בשבת (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק י""א)"	סימן שח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו אם אפשר לו בכלי שמלאכתו להיתר?	"חידש המ""ב (ס""ק י""ב) דאסור, וראייתו מגמ' שבת (קכ""ד ע""א) דאפי' בכלי שמלאכתו להיתר אין לטלטלם אלא לצורך, כ""ש כלי שמלאכתו לאיסור (שעה""צ ס""ק י""ג) [ולמעשה בכלי שמלאכתו להיתר אין להחמיר אלא כשאין דרכו להשתמש בהכלי (מ""ב דרשו)], ודחה הקצות השלחן (סי' ק""ח בדה""ש ס""ק י""ד) דשאני התם דאפשר שלא לטלטל כלי כלל משא""כ הכא ממ""נ הוא מטלטל כלי אחד, וכ""כ ספר מוקצה בשם הגר""מ פיינשטיין זצ""ל {ולפי""ז פשוט דלגבי לצורך מקומו פשוט דאין לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור אם אפשר במקום אחר ולא צריך לטלטל כלי בכלל, והא דהתיר החזו""א (מעשה איש ח""ה עמ' י""ז) בתפילין שנפלו להערים להשתמש במקום התפילין מסתמא היה לרווחא דמילתא ובאמת סמך על השיטות דתפילין הוי כלי שמלאכתו להיתר וכמ""ש לעיל (סי' ל""א), וצ""ע} [ועי' מש""כ לקמן (סעי' י""ד וט""ז) דאם ממ""נ צריך לטלטל המוקצה כלאחר יד מותר לטלטלו בידים]"	סימן שח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשנוטל מוקצה בידו האם מותר לטלטלו לכל מקום שירצה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-8202504b783499a4a179555306f71d1983d81d15.jpg"">"	סימן שח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל מוקצה מידו האחת לחברתה?	"התוספת שבת (ריש סימן) אוסר, והפמ""ג (סי' תמ""ו מש""ז ס""ק ב') מצדד להקל"	סימן שח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בטלטול בגופו?	"בודאי מותר לצורך דבר המותר דאינו גרוע מטלטול מן הצד, אבל לצורך דבר האסור יש בזה מח' בין הרא""ש והר""ן וקיי""ל כהרא""ש דאינו טלטול כלל ומותר אפי' לצורך דבר האסור (מג""א ס""ק ז', רע""א, מ""ב ס""ק י""ג, שעה""צ ס""ק ט""ז, ביה""ל לעיל ס""ס רס""ו), והחזו""א (או""ח סי' מ""ז ס""ק י""ג) אינו מקיל אלא דרך הילוכו [ואפי' להמ""ב מבואר דאין להקל אלא לצורך דכאן כתב שלא יבא לידי הפסד, ובביה""ל (סי' רס""ו) כתב דיש להקל, משמע דאינו היתר גמור (שבט הלוי ח""ח סי' נ' אות ג') {ויש לפרש מפני שהוא מח' ראשונים}]"	סימן שח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אחורי יד נחשב כטלטול בגופו?	"מבואר במ""ב לעיל (סי' רע""ו ס""ק ל""א) דאחורי ידו ובין אצילו ידיו [מרפק] נחשב כטלטול מן הצד ואינו מותר אלא לצורך דבר המותר ואינו כטלטול בגופו"	סימן שח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לגוי לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל?	"המ""ב (ס""ק ט""ו) הביא מפמ""ג (סי' ש""ז א""א ס""ק כ""ט) דמותר [והנה, רע""א לעיל (סי' רע""ט) היה מחמיר בזה כמו שמבואר דאסור לומר לגוי לטלטל מוקצה מחמת גופו מחמה לצל, ולא ניחא ליה בחילוק בין מגו אחד לתרי מגו, אולם להלכה קיי""ל כהפמ""ג וצ""ל דאמרינן מגו אחד דהישראל יכול לטלטלו לצורך גו""מ אבל לא אמרינן דראוי לישראל לטלטל מוקצה מחמת גופו ע""י טלטול מן הצד לצורך דבר המותר, והמ""ב לעיל (סי' רע""ו ס""ק ל""א) היה מחמיר בגוי מחמה לצל דוקא בפתילה דהיה מוקצה מחמת גופו וכגון שהיה שיירי פתילה]"	סימן שח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להערים להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גו""מ ועיקר כוונתו מחמה לצל?"	"המג""א (ס""ק ח') הביא ראיה מירושלמי דמותר (מ""ב ס""ק ט""ז) {וצ""ל דא""א לקיים הערמתו בכלי שמלאכתו להיתר, למשל יכול להערים שהוא רוצה לאכול אגוזים ואין לו כלי אחר חוץ מפטיש וממילא מותר לטלטלו לשבר את האגוזים ואע""פ שעיקר כוונתו להצילו מחמה לצל}, ועוד הביא המג""א ראיה מגמ' שבת (קכ""ד ע""ב) אבל יש מח' אחרונים בכוונתו, התוספת שבת פי' כוונתו להביא ראיה מרב כהנא ושותא [ולפי' רש""י שם ליכא ראיה דרש""י ס""ל דלא היה הערמה], והמחה""ש פי' כוונתו ממרי בר רחל דס""ל כרבה דמחמה לצל אסור והיה מותר לו להערים לצורך גופו אם הוא באמת לצורך גופו [אבל החת""ס פי' ההוא מעשה משום מגו דאתקצאי, והתהל""ד פי' ההוא מעשה דמחמה לצל מותר אם אח""כ איצטריך ליה לצורך גופו]"	סימן שח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליגע מוקצה 1) לצורך דבר המותר 2) לצורך דבר האסור?	"1) בודאי מותר 2) התרוה""ד אוסר, אבל הגר""א פסק כהמגיד משנה דמותר כל זמן שאינו מנדנדו דכן מצינו דמותר ליגע במת אפי' לצורך המת (מ""ב ס""ק י""ז, ביה""ל לעיל ס""ס רע""ז, מ""ב לקמן סי' ש""י ס""ק כ""ב)"	סימן שח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר ליקח דבר היתר מע""ג דבר איסור ומנדנדו?"	"מותר דהוי טלטול מן הצד לצורך דבר המותר (רמ""א, רע""א, מ""ב ס""ק י""ט)"	סימן שח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לטלטל מוקצה ע""י נפוח?"	"כתב הרמ""א דמותר דהוי כלאחר יד, והשיג עליו רע""א דלפי""ז משמע דאינו מותר אלא לצורך גו""מ [דהוי לצורך דבר המותר] אבל במקור הדבר (מהרי""ל) משמע דהוי כטלטול בגופו דמותר אפי' לצורך דבר האסור"	סימן שח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במאוורר וכדומה?	"{נראה דכל כלי שצריך ללחוץ כפתור כדי להשתמש בה הוי בכלל כלי שמלאכתו לאיסור וכמו שביאר הביה""ל (ד""ה קרדום) דאינו תלוי ברוב ומיעוט אלא עיקר השתמשות וכיון שמוכרח ללחוץ הכפתור הוי חלק של העיקר השתמשות ואסור משא""כ שעון יד וכדומה דא""צ ללחוץ כפתור נחשב ככלי שמלאכתו להיתר [וכן ראינו באג""מ (או""ח ח""ג סי' נ') דכתב דעלקטריק שמיכה הוי כלי שמלאכתו לאיסור דהוא עומד להדליק ולהדלק], ולפי""ז refridgerator הוי נמי כלי שמלאכתו להיתר, ולכאורה נר תמיד דעשוי להדליק לעולם אינו מוקצה כל זמן שאינו בסיס לשלהבת}"	סימן שח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכוון מאוורר לרוח אחר?	"{נראה לפרש הנדון אם ההיתר לצורך מקומו הוי דוקא כשצריך מקומו ממש או דלמא כל זמן שהוא מפריע את המקום נחשב כצורך מקומו, התהל""ד (סי' רע""ט ס""ק י""ג) הביא מרשב""א דמשמע דדוקא כשצריך מקומו ממש נחשב כצריך מקומו, ויש מביאין ראיה מביה""ל (ד""ה כלי) דאינו מתיר לטלטל קדירה ריקנית אלא מפני גרף של רעי ולא סתם מפני שהוא מפריע אותו, ויש מי שרצה להביא ראיה מספר אחד שהתיר להוציא תפילין מחדר לצורך תשה""מ, ונראה דאין זה ראיה דהרי מדינא קיי""ל דתפילין הוי כלי שמלאכתו להיתר, ולמעשה המחזה אליהו (ח""א סי' מ""ו) מקיל לגמרי, האג""מ (או""ח ח""ה סי' כ""ב) מקיל לגבי מאוורר להזיזו לרוח אחרת אבל אינו מקיל להסיר עט שעל השלחן {וצ""ב החילוק}, והחזו""א (או""ח סי' מ""ג ס""ק ז') היה מקיל כדי שלא יזיק, אבל השבט הלוי מחמיר, וכן שמעתי מהגר""מ היינעמאן שליט""א להחמיר, ועי' בפסק""ת (הע' 126), ואי אמרת דשוה לטלטול מן הצד לצורך דבר המותר דהיינו לצורך גופו ומקומו, יש להביא עוד ראיה דהט""ז לא התיר לדחוף הקליפות ע""י גרירת סכין אלא כשצריך מקום הקליפות ולא כדי שיהיה נקי, והא דמצינו (סי' של""ז) היתר לכבד את הבית לכבוד שבת אע""פ שאין צריך מקום העפר תי' השבות יצחק (פ""י אות ד') ע""פ הרמב""ן דכיבוד הוא היתר מיוחד מחז""ל כדי שתהא להם דירה נאה לכבוד שבת [ואדרבה, מכאן ראיה דמה שהוא רוצה ביתו להיות נקי אינו נחשב כצריך מקומו], והא דכתב המג""א (סי' שי""א ס""ק י""ד, ומובא במ""ב שם ס""ק י""ג) דמותר לטלטל מת מן הצד לצורך כהנים דהוי כמו לצורך מקומו, תי' ר""י באק דשאני התם דלמעשה הכהנים אינם יכולים ליכנס לתוך הבית משא""כ הכא מיירי כשאינו יוצא מהמקום אלא שהוא מפריע אותו אבל אה""נ אם מחמת דבר המפריע הוא יוצא מהחדר מקרי כלצורך מקומו, ולגבי תפילין בחדרו אין זה כלצורך מקומו אלא הוא מונע אותו מלעשות תשה""מ, ושמעתי ראיה מגמ' שבת (מ""ה ע""א) דמורת לטלטל נר מפני החברים דסמכינן על שיטת ר""ש דאינו בסיס, אבל עדיין הוא כלי שמלאכתו לאיסור, וש""מ דזה נחשב כלצורך מקומו}"	סימן שח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתרופות?	"תרופה הרגיל [כגון tylonel] אינו מוקצה שמצויין בעיר אנשים הזקוקים לזה, וכן אם יש חולה קודם שבת אינו מוקצה דדעתו עליהם, אבל שאר תרופות הוו מוקצה מחמת גופו ואפ""ה מותר לטלטלם לצורך חולה אבל לכתחילה יטלטלם דרך שינוי (א""א מבוטשאטש סי' שכ""ח סעי' מ""ח, ארחות שבת פי""ט אות קכ""ז, מ""ב סי' שכ""ח ס""ק כ""ח וס""ק ק""ב, ערוה""ש סעי' נ""ט)"	סימן שח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי שמלאכתו להיתר?	"מותר אפי' מחמה לצל [ואפי' בכלי שמלאכתו לאיסור והיתר (מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק כ')], והב""י הביא דיש מתירין (ריטב""א בשם הרא""ה) אפי' שלא לצורך כלל, אבל קיי""ל כהרמב""ם רשב""א ור""ן דשלא לצורך כלל אסור [והשל""ה הזהיר על זה דאף היראים לא שמים על זה עיניהם (באה""ט ס""ק ח*)] [והערוה""ש (סעי' ט""ו) מפקפק על המקורות אם יש הכרח דהם אוסרים, אבל מסיים מי יבא להקל כנגד השו""ע]"	סימן שח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שלא לצורך כלל?	"ביאר הערוה""ש (סעי' ט""ו) כגון שהוא מתעסק בעלמא ואין לו שום כוונה בטלטולו [אבל ל-fidget מותר (מ""ב דרשו)]"	סימן שח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה דברים מותרים לטלטל שלא לצורך כלל?	"1) כתבי הקודש המותרים לקרות בשבת (מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק כ""ב) דיש מצוה בקריאתם (חיי""א כלל ס""ו סעי' ב')<br>2) אוכלים ומשקים [וה""ה בשמים (שבות יצחק מוקצה עמ' פ""ה)]<br>3) הא""ר הביא משלטי הגיברים אף כלי אכילה, אבל מהרמב""ם משמע להחמיר (מ""ב ס""ק כ""ג, שעה""צ ס""ק כ""א)<br>4) בגדים ותכשיטין, לפי ריש""א (שבות יצחק שם) מותר ולפי החוט שני (ח""ג פמ""ט סס""ק א') הוו כשאר כלים שמלאכתם להיתר"	סימן שח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל תפילין?	"הב""י והרמ""א התירו לטלטל תפילין מחמה לצל דמדינא מותר להניחם כשאינו מכוין לשם מצוה, אבל הט""ז (ס""ק ג') ומג""א (ס""ק י""א) מחמירים דע""פ הזוהר אסור להניחם בשבת ולפיכך הוו ככלי שמלאכתו לאיסור ומותר רק לצורך גו""מ, והמ""ב (ס""ק כ""ד) הכריע דבמקום הדחק יש להקל, והוסיף הערוה""ש (סעי' י""ז) סמך דמותר לטלטלם דאי אמרת דהם ככלי שמלאכתו לאיסור א""כ להוי מוקצה מחמת חסרון כיס דהרי מקפיד עליהם אלא על כרחך הוו כמו כתבי הקודש אלא שלא הקילו כשאינו לצורך כלל, ושוב מצאתי בתשובת מהר""י ברונא (סי' מ') דמקיל מפני שאפשר למילף מיניה כמה דינים בקשר וברצועות ובבתים ובשיני""ן, ועי' מש""כ לעיל (סי' ל""א) דזהו דיכול להיות כלי שמלאכתו לאיסור דבעיקר עומד לאיסור ואפ""ה אינו מוקצה מחמת חסרון כיס דיש בה איזה השתמשות של היתר, ולמעשה הכריע המ""ב שבשעת הדחק יש להקל דהוי ככלי שמלאכתו להיתר. "	סימן שח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בשופר 2) בלולב?	"1) הוי כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לצורך גו""מ (רמ""א), אכן בזמנינו הוי מוקצה מחמת חסרון כיס (שש""כ פכ""ח הע' פ', שלמי יהודה פ""א ס""ק מ""ג) 2) אסור אפי' לצורך גו""מ דאין עליו שם כלי וגם הוי מוקצה מחמת חסרון כיס (מ""ב ס""ק כ""ה, נשמת אדם, ערוה""ש סעי' י""ז)"	סימן שח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במגילה?	"הא""ר כתב דמותר כמו שאר ספרים, אבל הפר""ח אוסר (שע""ת ס""ק ט'), אמנם מבואר בשע""ת לקמן (סי' תרצ""ג) דזהו דוקא בפורים שחל בשבת אבל בשבת דעלמא מותר לכו""ע"	סימן שח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במזוזה?	"ראוי לקרותה וללמוד ממנה ואינו מוקצה (שלמי יהודה פ""א ס""ק י""ב) [ואם נפלה בשבת עי' מש""כ לקמן סעי' ח')]"	סימן שח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי מותר לטלטל ע""י היתר דככר ותינוק?"	"איתא בגמ' (שבת קמ""ב ע""ב) דלא אמרו ככר ותינוק אלא למת, והקשה הרא""ש הרי אמרינן (שבת קכ""ג ע""א) דמותר לטלטל מדוכה אם יש עליה שום, ויש בזה ג' מהלכים:<br>1) הרא""ש תי' במוקצה מחמת גופו אין היתר אלא במת אבל בכלי שמלאכתו לאיסור יש היתר בכל דבר [וכתב רע""א דה""ה במוקצה מחמת חסרון כיס שייך ההיתר דכו""ת דס""ד דגמ' דכלי שמלאכתו לאיסור אסור לצורך גו""מ ואפ""ה מותר אגב השום {והקשה רע""א מסי' רע""ט סעי' ג' דלא ניחא ליה בהיתר דככר על השלחן בשעת הדלקת נרות, וי""ל דשאני התם דהשלחן הוי בסיס להשלהבת והוי כמו מוקצה מחמת גופו ומש""ה לא מהני כו""ת משא""כ במוקצה מחמת חסרון כיס הוי כלי גמור}, אמנם מבואר לקמן (סעי' ל""ה) בב""י בשם המהר""י אבוהב דלא ס""ל כרע""א בדעת הרא""ש דהתם מיירי בגרף של רעי דהוי כלי ואפ""ה ס""ל דמותר ע""י מים להחזירו רק משום התירו סופן משום תחילתן, וש""מ דס""ל דאינו תלוי בשם כלי אלא תלוי אם יש היתר לטלטלו לצורך גופו ומקומו]<br>2) הבעל ההשלמה (ורשב""א) תי' דמדוכה לשום הוי כמו קדירה לתבשיל שהוא משתמש בו מבעוד יום [או דבר המיוחד לו (מ""ב ס""ק כ""ו)] אבל בלאו הכי אינו מותר אלא במת.<br>3) הר""ן ומאירי וב""י תרצו דאם הניחו מבעוד יום מהני בכל דבר דנעשה טפל להמאכל [ומותר אפי' שלא לצורך כלל], ואם הניחו בשבת לא מהני אלא במת.<br>למעשה, הרבה אחרונים מחמירים כבעל ההשלמה והר""ן דצריך להיות שם מבעוד יום ודוקא דבר שדרכו להיות שם, אבל במקום הפסד מרובה יש להקל כהרא""ש דמותר בכל כלי שמלאכתו לאיסור (מ""ב שם, שעה""צ ס""ק כ""ד)"	סימן שח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ככר ותינוק דוקא?	"לא, ה""ה בכל דבר שמותר לטלטל בשבת (מג""א ס""ק י""ג, מ""ב ס""ק כ""ו)"	סימן שח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו קדירה שכבר פינוהו האוכל ממנה?	"הביה""ל (ד""ה כלי) כתב דיש היתר לטלטלו משום גרף של רעי {ולכאורה יש עוד היתר ליתן בתוכו דבר המיוחד לה, ומבואר בגר""ז (סעי' כ""ב) דאם יש בו מאכל הקדירה טפל לה וממילא מותר לטלטלו אפי' שלא לצורך כלל}"	סימן שח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במכונית?	"{הר""י קוזלוביץ שליט""א רצה לומר דהוי ככלי שמלאכתו להיתר דדרכו להיות בתוכו סידור או תפילת הדרך או carseats, אבל יש לדון בזה, חדא דרחוק לומר דמייחס כל המכונית לדבר קטן כזה, ועוד, מבואר במ""ב (סי' שי""א ס""ק כ""ב) דאם רוצה לטלטל אבר אחד ממת צריך להניח כו""ת על אותו אבר, וה""נ אם מזיז הדלת של המכונית צריך להיות דבר היתר על הדלת}"	סימן שח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי שנשבר בשבת, וראויה 1) לשום מלאכה 2) למעין מלאכה ראשונה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-12c189d05f551d315e08d4c0dd120dc5559067eb.jpg"">"	סימן שח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי שמלאכתו לאיסור?	"ה""נ כשהם ראוים לשום תשמיש מותר לטלטלו לצורך גו""מ (פמ""ג מש""ז ס""ק י""ד, ביה""ל ד""ה כל)"	סימן שח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי עשה הכלי בשבת?	"הוי נולד, ותלוי במח' אם יש איסור נולד בשבת (מג""א ס""ק ט""ו, ביה""ל ד""ה לשום), אבל כתב החזו""א (או""ח סי' מ""ג ס""ק כ""א) דאפי' המתירים צריך להיות שהיה מצפה מבעוד יום שהגוי יעשה כלי זה [ודוקא אם היה עצים של ישראל, אבל בעצים של גוי אפי' כשאינו מצפה מותר (מ""ב דרשו)]."	סימן שח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשברו במקום שיכולים להזיק?	"מותר לטלטלם אם הם זכוכית [ועדיף לקבצם ע""י מטאטא דהוי טלטול מן הצד לצורך דבר המותר (ערוה""ש סעי' כ')], אבל אם הם חרסים אסור דאין מצוי כ""כ היזק [ואע""פ שהוא משברן כשדורס עליהם מ""מ הוי דבר שאינו מתכוין {ואינו פס""ר}, ועוד כתב המג""א (ס""ק ט""ז) דליכא איסור בשבירתן ולא דמי לשבירת המכבדות דהתם משברם בידים משא""כ כאן שוברן ממילא], ובכל אופן מותר לדחותן ברגליו (מג""א שם, מ""ב ס""ק ל')"	סימן שח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשברה הכלי מבעוד יום 1) ולא זרקה לאשפה 2) וזרקה לאשפה?	"1) כל זמן שהוא ראוי לשום מלאכה [ולפי המג""א צריך למעין מלאכה ראשונה לפי המ""ד דיש נולד בשבת] אינו מוקצה ומותר אפי' אם אין כלים מצויים שם אלא ברה""ר כיון שיש עליו תורת כלי [וכפשוטו הוי ככלי שמלאכתו להיתר אע""פ שא""א להביאו ברה""ר לשום כלי (שלחן שלמה ס""ק ל', ועי' במ""ב דרשו)] (מ""ב ס""ק ל""א) [ויש מחמירים כשאינו ראויה למעין מלאכה ראשונה דהוי נולד אם ליכא כלים מצויים שם (ביה""ל ד""ה שנשברה)] 2) אם זרקה מבעוד יום הוי מוקצה [ואפי' בכלי הראויה למעין מלאכה ראשונה (ביה""ל ד""ה ואם), ואפי' אם הוא חזי לעניים מ""מ הבעלים הקצוהו (רמ""א)], אבל אם זרקה בשבת אינו מוקצה (דרכ""מ ס""ק ד', מג""א ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק ל""ב) "	סימן שח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לזרקה לאשפה בדוקא?	"לא, וה""ה אם זרקה מפתח ביתו, והביה""ל (ד""ה לאשפה) מסתפק מה הדין באחורי דלת"	סימן שח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נשברה שבר מהכלי בשבת, האם יש חילוק אם הכלי הראשון ראוי למלאכתו הראשונה?	"הב""י ס""ל דאם הכלי הראשון ראויה למלאכתו ראשונה אז השבר נקרא נולד ואינו מותר אלא אם נשברה מבעוד יום, אבל הדרכ""מ ומג""א חולקים עליו ולא קיי""ל כהב""י (מג""א ס""ק י""ז, שעה""צ ס""ק ל""א)"	סימן שח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסופק אם זרקה מבעוד יום או משחשכה?	"רע""א מצדד דמן הסתם יש לה חזקת הגוף שנשבר בשבת אבל מסתפק אם מהני חזקה בדבר שיש לו מתירין [ואין זה כיסוד הנודע ביהודה (מהדו""ת או""ח סי' ע""ד, אבה""ע סי' ל""ח, צל""ח ביצה כ""ד) דס""ל אין אומרים דבר שיש לו מתירין על מוקצה, ומבואר בפתח""ת (יו""ד סי' ק""ב ס""ק ו') דיש חולקים על הנוב""י, ועי' שבט הלוי (ח""ג סי' ל')], אבל במקום שאסור לטלטל ורובא ישראל מסתמא נשבר מערב שבת, ומסיים וצ""ע, והביה""ל (ד""ה מבע""י) מצדד להקל, ובפרט אם אינו נמצא באשפה דיש כאן ס""ס, אחד שמא נשברה כאן, ועוד שמא נשברה אתמול ונזרקה היום"	סימן שח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר שאינו כלי כגון צרור?	"אע""פ שראוי לכסות בו את הכלי אפ""ה הוי מוקצה מחמת גופו"	סימן שח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפתילה?	"כתבו תוס' (שבת מ""ז ע""א) דהוי כלי שמלאכתו לאיסור, ואפי' אם כבר השתמש בו מעט, אבל שברי פתילה שאינם עומדים עוד להדלקה בנר הוו כעצים ואבנים ומוקצה מחמת גופו (מג""א ס""ק י""ח, מחה""ש, מ""ב ס""ק ל""ד) {ומכאן משמע דאפי' כלי שדרכו לכלות לגמרי מ""מ מקרי כלי שמלאכתו לאיסור כל זמן שמשתמש בה הרבה פעמים}"	סימן שח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי שאין בו תשמיש של היתר כלל?	"התהל""ד (סי' רס""ו) הביא מח' רשב""א ורז""ה (שבת קנ""ד) בכלי שאין בו תשמיש של היתר [כגון קרני דאומנא דמאיסי] אם מותר לטלטלם לצורך מקומם, הרשב""א ס""ל דמותר אבל הרז""ה ס""ל דצורך מקומו טפל לצורך גופו ואם כלים אלו אינם שייכי לצורך גופו כך אינם שייכי לצורך מקומו, והתהל""ד הביא ראיה חזק מגמ' שבת (מ""ו ע""א) כרז""ה דשם מבואר דאסור לטלטל נר של נפטא דמאיסי אלא אם הם חזיין לכסוי ביה מנא, ויש עוד ראיה מרע""א (סי' רס""ו) בשם נזירות שמשון דמוקצה מחמת חסרון אסור אפי' לצורך מקומו אע""פ שאינו מקפיד אלא שלא להשתמש בה לצורך אחרת, אלא ש""מ דכל דבר שאין בו היתר לצורך גופו אין לו היתר צורך מקומו, והרשב""א רצה להביא ראיה משיטת ר' נחמיה דצריך לטלטל כלי לצורך עיקר תשמישו, ולפי""ז למה מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו הרי לא שייך היתר לצורך גופו {ויש לדחות דבאמת יש מח' רש""י ותוס' (שבת ל""ו ע""א) בדעת ר' נחמיה דלפי תוס' מותר בתשמיש הרגיל וא""כ שייך טלטול לצורך גופו ג""כ, ולפי רש""י דצריך תשמיש המיוחד דייק החת""ס מרש""י לקמן (קכ""ד ע""א) דאה""נ אסור אפי' לצורך מקומו}. והנה, הר""י קוזלוביץ שליט""א רצה להביא ראיה מתוס' (שבת מ""ז ע""א) כהרשב""א דכתבו דאם השמן והפתילה לא יהיו בסיס להשלהבת נמצאת שהנר הוי בסיס לאיסור והיתר, ולפי הרז""ה עדיין יהא בסיס לאיסור דהרי בשעה שהנר דלוק א""א להשתמש בהשמן ופתילה כלל, ובאמת כן מעורר רע""א (על המשניות), ולענ""ד אינו מוכח דתוס' קאי בשיטת ר""ש דס""ל דהשמן ופתילה מותרים לאחר שכבה, וא""כ יש להם שייכות לתשמיש גופו ולכו""ע מותרים לצורך מקומם. להלכה, ממ""ב (סי' תרנ""ח ס""ק ד') משמע דס""ל כרז""ה דכתב דשופר מותר לצורך גו""מ מפני שהוא כלי וראוי לאיזה תשמיש [ודוחק לומר דכתב הכי לאפוקי ממוקצה מחמת חסרון כיס], וכן משמע כפשוטו ממ""ב (סי' רע""ט ס""ק כ') דצריך להיות ראוי לאיזה תשמיש [ויש לדחות דהתם מיירי במוקצה מחמת מיאוס], וכן נקטו הערוה""ש (סעי' כ""ג, ולעיל סי' רע""ט) ופמ""ג (א""א ס""ק י""ב) ואבני נזר (סי' נ""ה ס""ק ב') וחזו""א (סי' מ""ד ס""ק י""ג), וכתב רע""א (סי' רס""ו) דצריך תשמיש הרגיל בחול ולאפוקי משופר דאין רגילין ליתן בו מים לתינוק, ועי' מש""כ בסמוך לגבי נר של שעוה {וכ""ת הרי בתפילין כתב המ""ב (סי' ל""א ס""ק ב') דאפי' להפוסקים דהוי מוקצה מ""מ מותר לצורך גופו ומקומו, י""ל דמצינו בגמ' (ברכות כ""ג) דתפילין שומרו מן המזיקין, ועוד מצי למילף כמה דינים מתפילין, ועי' מש""כ לעיל (סי' ל""א)}"	סימן שח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנר של שעוה?	"כתב המג""א (ס""ק י""ח) דהוי כלי שמלאכתו לאיסור, אבל המור וקציעה מחמיר בו כיון שלא חזי לאכילה ולתשמיש (מ""ב ס""ק ל""ד), ופסק הערוה""ש (סעי' כ""ג) כהמו""ק דהוי מוקצה ממש כיון שאינו ראוי לשום תשמיש היתר, אכן השעה""צ לעיל (סי' רע""ט ס""ק ד') סותם כהמג""א וביאר האז הנדברו (חי""א סי' כ""א) דהמ""ב באמת ס""ל כהמג""א ורק הביא המו""ק דהרוצה להחמיר תבא עליו ברכה {ונראה לפרש דביסוד המ""ב מודה דאם אין בו שום תשמיש של גופו אסור אפי' לצורך מקומו וכמ""ש למעלה אלא דס""ל כהמג""א דבאמת יש בה תשמיש של היתר [אולי ראוי להיות paper weight]}, וע""ע בדברות משה (סי' כ""ו הע' ק""א) דהביא משל""ה בשם מהרש""ל עוד סברא להחמיר בנר של שעוה דאינו כלי כלל [דס""ל דכל דבר שכלה לגמרי אפי' לאחר כמה זמן אינו נחשב כלי] {אכן, אינו משמע כן מתוס' דכתבו דפתילה הוי כלי, וכן מבואר מהמג""א ומו""ק דלית להו האי סברא}"	סימן שח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל דלת שנתפרקו בשבת?	"אם נתפרקו מכלי מותר [בין נתפרקו בחול בין נתפרקו בשבת] דמוכנין הן אגב אביהן, ואם נתפרקו מבנין [ואפי' לול של תרנגולים] אסור מפני שאינן ראוין אגב אביהם [ואפי' אם הם ראוין לאיזה תשמיש] (מ""ב ס""ק ל""ה)"	סימן שח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בדלת מכלי, מה הדין אם אינם ראוין לאיזה תשמיש בשבת?	"המאירי ס""ל דצריך להיות שיכול להשתמש בהדלת ג""כ, אבל רוב ראשונים ס""ל דאפי' כשאינו ראוי להשתמש בה אינו מוקצה, ומדינא קיי""ל כרוב ראשונים וכמ""ש הגר""ז (סעי' ל""ד) ופמ""ג (מש""ז ס""ק א') והמ""ב (ס""ק ל""ה), ומ""מ יש מקום להחמיר כהמאירי שהערוה""ש (סעי' כ""ה) ואג""מ (או""ח ח""ה סי' כ""ב אות כ') פסקו כוותיה, וכן החמיר שש""כ (פט""ו הע' רכ""א) לכתחילה."	סימן שח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכפתור שניתק מהבגד?	"תלוי במח' הנ""ל ולכתחילה יש להחמיר לטלטלו בגופו ולא בידו"	סימן שח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אמרינן מגו דאיתקצאי 1) במוקצה מחמת חסרון כיס שנשר ועכשיו אינו מקפיד עליו 2) בכלי שמלאכתו לאיסור ונשבר ועכשיו מלאכתו להיתר?	"1) כתב המג""א (ס""ק י""ט) דאמרינן מגו דאיתקצאי עליו ואסור לצורך גו""מ (מ""ב ס""ק ל""ה) [דלא כרע""א (כאן ובסעי' א') דרצה לומר דלא אמרינן מגו דאיתקצאי אלא כשדחאו בידים ולא במוקצה מחמת חסרון כיס, אכן מבואר מתוס' (ריש ביצה) דאמרינן מגו דאיתקצאי אפי' בכה""ג {ויש לפרש ע""פ הערוה""ש דכתב דקיי""ל כר' יהודה בענין מגו דאיתקצאי בצירוף שיטת ר""מ}] 2) הא""ר (ס""ק י""ד) ס""ל דאסור, אבל הפמ""ג (מש""ז ס""ק ט""ז) רצה להביא ראיה מרמב""ם דמותר דכתב הרמב""ם (הל' שבת פכ""ו ה""ו) שברי תנור ככלי שמלאכתו להיתר."	סימן שח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צריך אומנות כדי להחזירה?	"כתב תוס' רי""ד (שבת קכ""ב ע""ב) דאסור לטלטלו, וכן פסקו רשז""א (שלמי יהודה פ""ג ס""ק ט""ו) וחוט שני (ח""ג פנ""ד ס""ק א')"	סימן שח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שעון עמד מלכת?	"אע""פ שבקל יכול לתקנו מ""מ כיון שאין עיקר כלי קיים אסור לטלטלו (שלמי יהודה פ""ג ס""ק י""ג)"	סימן שח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במזוזה שנפלה בשבת 1) עם הנרתיק 2) רק הקלף לבד?	"1) כפשוטו הוא מוקצה דהוי כדלת שנפרקה מהבית אבל מותר להגביהו משום בזיון כתבי הקודש (שלמי יהודה פ""א סעי' ב'), וכן שמעתי מהגרי""א פארכהיימער שליט""א 2) אינו מוקצה דראוי לקרות ממנו וכמ""ש למעלה, וכתב השבט הלוי (ח""ד סי' קמ""ג) דיש על מי לסמוך להחזירה לנרתיקה"	סימן שח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול ולהחזיר דלת 1) של שדה תיבה ומגדל 2) של לול של תרנגולים?	"1) קיי""ל דאין בנין וסתירה וכלים ומותר ליטלה, אבל להחזירה אסור מדרבנן שמא יתקע [וחייב משום מכה בפטיש (רש""י) א""נ משום בונה כיון דהוא ע""י תקיעה והוי מעשה מעשה אומן (רמב""ם, מג""א ס""ק כ""א)] (מ""ב ס""ק ל""ז) 2) אסור משום בונה וסותר, ואסור אפי' ע""י עכו""ם (מ""ב ס""ק ל""ט), ואסור אפי' אם בכל יום דרכן בלילה לפרקן ולישן עליהם (ערוה""ש סעי' כ""ד) ואפי' אם הם רפויים (ערוה""ש סעי' כ""ו)"	סימן שח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא מסעי' י' דאמרינן דמותר ליטול כיסוי של בור ודות?	"1) התוספת שבת תי' דהתם היה כלי שחיברו בטיט משא""כ הכא מעיקרא היה מחובר לקרקע [ובשניהם מייירי כשיש להם ציר]<br>2) הפמ""ג (מש""ז ס""ק י') תי' דהתם הוא כיסוי בעלמא משא""כ הכא דיש ציר להדלת חמיר טפי [וזהו העיקר תירוץ (חזו""א או""ח סי' מ""ו ס""ק ב'), וכן משמע ממ""ב (ס""ק מ""ג) דסותם כהפמ""ג דדוקא כשאין לה ציר מותר]"	סימן שח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול כיסוי 1) בור ודות 2) כלים?	"1) אין ניטלים אלא אם יש להם בית אחיזה [דהוא היכר שזהו כיסוי (ערוה""ש סעי' כ""ז)], לרש""י משום איסור בנין וסתירה [ורק דומה לבונה אבל אינו בונה ממש כיון דליכא ציר (פמ""ג, שעה""צ ס""ק מ""ו)], להרמב""ם (ותוס') משום איסור מוקצה, ונפק""מ אם הכיסוי אינו ע""ג הבור [ולכו""ע לא סגי לתקנם ע""י מעשה או להשתמש בהם מבעוד יום דזה מהני למוקצה לחוד אבל לא לבונה וסותר, וגם לא לאיסור מוקצה הבא מכח איסור בונה וסותר (כן נראה לפרש המ""ב ס""ק מ""ב וביה""ל ד""ה אין)], [ויש סתירה בדברי המג""א (ס""ק כ""ג) דפתח באיסור מוקצה ומסיים באיסור בונה (פמ""ג א""א ס""ק כ""ג)] 2) לפי הת""ק דינם ככיסוי בור ודות דצריך בית אחיזה, ולפי ר' יוסי מותרים אפי' בלא בית אחיזה ובלבד שתקנם ע""י מעשה או השתמש בהם מבעוד יום, וכתב הרא""ש דקיי""ל כר' יוסי והא דכתב הרי""ף דקיי""ל כת""ק טעות סופר הוא, אבל הר""ן מיישב הרי""ף דס""ל דפליגי בחביות הטמונות בקרקע ובזה אמרינן דקיי""ל כת""ק דצריך בית אחיזה [דס""ל דגזרו אטו בור ודות] אבל בכלי שחיברן בטיט אפי' הת""ק מודה לר' יוסי דא""צ בית אחיזה, וכן פסק המ""ב (ס""ק מ""ג)"	סימן שח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכיסוי כלים, מה הדין אם יש להם בית אחיזה?	"לפי רש""י דס""ל דצריך גם תשמיש אחר צריך לתקנה לתשמיש אחר, אבל לתוס' דס""ל דסגי להיות מוכן לכיסוי א""צ לתקנה עוד (גר""א), והקשה עליו הא""ר דמשמע בגמ' דאפי' אם יש להם בית אחיזה צריך שיהיה עליהם תורת כלי, ותי' הביה""ל (ד""ה והוא) דאפשר דהגמ' קאי על סיפא דר' יוסי בשאר כלים שאין להם בית אחיזה ומש""ה צריכים שיהא עליהם תורת כלי א""נ הגמ' מיירי בכלים שיש עליהם בית אחיזה מתחילת בריאתם [ותמהו התהל""ד והחזו""א דקיי""ל כרשב""ג בחריות של דקל דסגי ביחוד לחוד, וכאן אמרינן דקיי""ל כר' יוחנן דצריך בית אחיזה כדי שיהא עליו תורת כלי, והרי בגמ' מבואר דפליגי אהדדי]"	סימן שח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכסות אסלה?	"נראה דהיסוד דבית אחיזה הוא שיהא ניכר וכמ""ש הערוה""ש (סעי' כ""ז) [ואפשר דזהו נמי כוונת המ""ב (ס""ק מ""ב) דע""י הבית אחיזה ניכר שהוא כלי למשקל ולהדורי] וא""כ כל כיסוי שניכר שהוא כיסוי מותר לטלטלה באופן שנשבר הצירים וייחדה מבעוד יום להיות כיסוי [דאי לא ייחדה אסור משום דלתי הבית] {אכן, הכיסוי על ה-tank אסור משום בונה וסותר דאין דרכו להסירו תמיד וכדמבואר לקמן בסי' שי""ג}."	סימן שח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במחט 1) שלימה 2) שניטל חודה או חורה 3) חדשה?	"1) כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לצורך גו""מ [והערוה""ש (סעי' כ""ח) מגיהה תיבת ""שלימה"" ל""של יד"", ולאפוקי ממחט של סקאים דאינו חזי להוציא בה קוץ] 2) בטל ממנו שם כלי שדרכו לזרקה בין הגרוטאות והוי מוקצה מחמת גופו [אבל מותר לטלטלה כדי שלא ליזוק אנשי ביתו (מ""ב ס""ק מ""ז)], ופשוט דמהני יחוד מבעוד יום (פמ""ג מש""ז ס""ק י""א, מ""ב ס""ק מ""ח) [והערוה""ש (סעי' כ""ח) כתב דמהני רק אם ניטל חורה אבל אם ניטל חודה תו לא חזי להוציא בה קוץ] 3) הוי כלי שאע""פ שאין בו נקב דלפעמים נמלך עליה שלא לנוקבה [והביה""ל (ד""ה וחדשה) מסתפק בחדשה שאין לה חוד דהרי אינו ראוי אפי' לנטילת קוץ]"	סימן שח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש במחט להוציא קוץ?	"כתב המג""א לקמן (סי' שכ""ח) דמותר אבל צריך ליזהר שלא להוציא דם, ומצי למימר דכוונתו שלא יהיה פס""ר, והשיג עליו החמד משה דאפי' בפס""ר מותר כמו מלאכה שאצל""ג דמותר במקום צער (ביה""ל ד""ה הקוץ) [וביאר המ""ב לקמן (סי' שכ""ח ס""ק פ""ח, שעה""צ שם ס""ק ס""ג) דאפי' המג""א לא מיירי אלא לכתחילה אם אפשר בלא דם אבל אה""נ מודה דאם מוכרח להוציא דם מותר במקום צער]"	סימן שח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשנשבר המחט, מאי שנא מסעי' ז' דאמרינן דכל שהוא ראוי לשום מלאכה אינו מוקצה?	"כתב המג""א (ס""ק כ""ד) דמבואר בגמ' דכל שהוא אינו כלי לענין טומאה כך אינו כלי לענין שבת, וביארו תוס' בשבת (מ""ט ע""ב) דאם יכול לייחדו לחוד אז הוי כלי לענין שבת וזהו פשט בשבירת כלי חרס משא""כ המחט צריך תיקון ג""כ ומש""ה הוי מוקצה דהרי אינו כלי לענין טומאה, אבל תוס' בזבחים (צ""ד ע""א) ס""ל דהמחט אינו כלי אפי' כשאינו מחוסר שום תיקון דהרי דרך בני אדם לזורקה בין הגרוטאות, וכתב המג""א דזהו העיקר תירוץ, ולפי""ז הכל תלוי בדרכן של בני אדם ולא מהני מה שהשבר ראוי לעשות בו שום מלאכה"	סימן שח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשיירי מחצלאות?	"אפי' אם אין בהם ג' על ג' אצבעות מ""מ הם ראוים למעין מלאכה ראשונה לכסות בהם טינוף ואינם מוקצה, אבל אם זרקן לאשפה מבעוד יום הוי מוקצה וכמ""ש לעיל בסעי' ז'"	סימן שח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במחצלת שלימה?	"אפי' אם זרקה לאשפה מבעוד יום אינו מוקצה דבטלה דעתו אצל כל אדם (מ""ב ס""ק נ""א)"	סימן שח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזמן הזה?	"כתב הערוה""ש (סעי' כ""ט) דבזה""ז אין משתמשים במחצלאות לישיבה ושכיבה אלא לסחורה, ואפי' שלימה הוי ככלי שמלאכתו לאיסור, ושיירי מחצלאות זורקן לאשפה והוו כמו עצים ואבנים אלא אם מייחדן"	סימן שח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא שיירי מחצלאות ממחט שנשברה?	"מהשו""ע משמע דיש חשיבות יותר לשיירי מחצלאות ומש""ה אין דרכן של בני אדם לזרקן לאשפה משא""כ מחט שנשברה [דלא כהרשב""א שמובא ברע""א דס""ל דאין חילוק ביניהם בעצם אלא דשיירי מחצלאות מיירי כשנשברו בשבת והמחט מיירי כשנשברה מבעוד יום, ולפי""ז כל דבר שנשברה בשבת וחזי למלאכה ראשונה אינו מוקצה אפי' אם דרכו לזרקו בין הגרוטאות, ולא קיי""ל כהרשב""א, ויש עוד שיטת הריטב""א דס""ל דאפי' אם נשברה מבעוד יום וחזי למלאכתו ראשונה אינו מוקצה אם לא זורקן לאשפה ואע""פ שדרכן לזורקן לאשפה, וס""ל דהמחט אינו חזי למלאכה ראשונה ולהכי הוי מוקצה משא""כ בשיירי מחצלאות חזיין למלאכתן ראשונה ואינן מוקצה אלא אם זורקן לאשפה, ולפיכך יש מקום להקל בכל דבר שחזי למלאכתן ראשונה אפי' אם נשברו מבעוד יום ודרכן לזורקן לאשפה שהם מותרים בטלטול (ר""מ יגן), {ונראה להוסיף דזהו המח' בין השו""ע לעיל (סי' ש""ג סעי' י""ט) והמג""א שם לגבי מחט שאינה נקובה שניטל חודה או עוקצה דהמחבר כתב דהוא מוקצה וחולק עליו המג""א דהוא חזי למלאכתו ואינו מוקצה, והשעה""צ (שם ס""ק נ""ו) כתב דראוי לזורקה בין הגרוטאות ואפ""ה מסיים לדינא יש לסמוך על המג""א, וכנראה דהמג""א ס""ל כהריטב""א דכל כלי שחזיין למלאכתן ראשונה אפי' אם דרכו לזורקה בין הגרוטאות אינו מוקצה, ואע""פ שהמחבר חולק עליו מ""מ הכרעת האחרונים הוא כהמג""א, שוב מצאתי שהב""י (סי' ש""י סעי' א') הביא הרמב""ם דאוסר עץ של דגים, וביאר המגיד משנה משום דדרכו לזורקה בין העצים, ש""מ דחולק על הריטב""א}]"	סימן שח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלים חד פעמי?	"אע""פ שהשתמש בהם דרכן להשתמש בהם עוד הפעם והוו כלים, אבל לאחר שזרקן לאשפה הוי כאילו הגיע לדרגה שדרך בני אדם שלא להשתמש בהם וזרקן בין הגרוטאות ואז הוו מוקצה [וצ""ל דכשאמרינן דבזרקן לאשפה אינו מוקצה אלא אם זרקן מבעוד יום ולא בשבת צ""ל דמיירי כשדרכן של בני אדם להוציא דברים אלו מהאשפה, וצ""ע קצת], {אמנם לפי מש""כ למעלה יש לסמוך על הריטב""א דהוא שיטת המג""א והכרעת השעה""צ וממילא מותר לטלטל כלי חד פעמי אפי' לאחר שזורקה לאשפה}"	סימן שח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין ב-tissue?	"ה""נ כל זמן שהוא בכיסו וכדומה דרך בני אדם להשתמש בהם עוד הפעם אבל מיד שזרקן לאשפה אין דרך בני אדם להשתמש בה עוד הפעם והוי כדרך לזרקן בין הגרוטאות [אמנם, כבר כתבנו דזהו המח' בין השו""ע ומג""א]"	סימן שח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשיירי מטלניות?	"איתא בגמ' דאם יש בהם ג' על ג' אצבעות מותר לטלטלה, ואם לאו אסור לטלטלה דאינו חזי אפי' לעניים [ואסור אפי' לצורך גו""מ (ביה""ל ד""ה וא""ל)]. הרמב""ם ס""ל דמיירי בכל בגד, והראב""ד ס""ל דמיירי דוקא בטלית של מצוה דאסור להשתמש בה תשמיש מגונה ומש""ה צריך שיעור ג' על ג' אבל בסתם בגד דחזי לקנח בה מידי חזי אפי' בפחות מג' אצבעות [וכן דייק הגר""א מרש""י דמיירי בטליתות של מצוה]. השו""ע סתם כהרמב""ם, ואח""כ הביא הראב""ד, והעיקר כדעה ראשונה דמה שהן ראוין לתשמיש בזוי כזה לא מקרי בזה תורת כלי (ערוה""ש סעי' ל')"	סימן שח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק בין עניים לעשירים?	"כתב רע""א דאם הבעלים עניים מותר אפי' לעשירים שבתוך ביתו ולא לעשירים שחוץ לביתו (ט""ז ס""ק כ""ה, מ""ב ס""ק נ""ב), אבל אם הבעלים עשירים אסור לכל אדם (כדמבואר לקמן סעי' נ""ב)"	סימן שח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לעשירים לטלטלה?	"יש להם חשיבות לעשירים בג' על ג' טפחים [והשעה""צ (ס""ק נ""ו) מסתפק אם יש עליו דין גלימא שלימה דאפי' אם זרקן לאשפה מבעוד יום אינו מוקצה משום בטלה דעתו אצל כל אדם, ומבואר בהערוה""ש (סעי' ל') דאם זרקן לאשפה הוי מוקצה], ואפי' בג' על ג' אצבעות כתב השעה""צ (ס""ק נ""ה) דאם מניחו בקופסא אינו מוקצה, ולפי החזו""א (או""ח סי' מ""ג ס""ק י""ט) גם צריך ייחוד."	סימן שח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשמט מנעל מעל הדפוס?	הדפוס הוי כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לטלטלו לצורך מקומו	סימן שח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במנעל רפוי?	"כתבו הב""ח והט""ז (ס""ק י""ג) דמותר לטלטל הדפוס או המנעל, אבל הא""ר מפקפק דטוב יותר לטלטל המנעל ולא הדפוס [ואם קשה להשמיט המנעל בודאי אין להחמיר] (מ""ב ס""ק נ""ז) {וכפשוטו המ""ב לעיל (ס""ק י""ב) קאי כשיטת הא""ר}"	סימן שח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במנעל של אשה?	"מבואר לעיל (סי' ש""ג סעי' י""ג) דאשה אסורה לצאת במנעל חדש, ובסעי' י""ח מבואר דיש אוסרים אפי' בבית, וא""כ המנעל הוי כלי שמלאכתו לאיסור ואין לה לטלטלה אלא לצורך תשמיש אחר (ביה""ל ד""ה מנעל) "	סימן שח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסנדל שנפסקה 1) רצועה הפנימית 2) רצועה החיצונה?	"1) כיון שראוי לתקנו ולא יהיה גנאי לו אינו מוקצה ועדיין יש עליו שם כלי {וכגון שיש לו אפשרות ללבשו עכשיו דאל""ה הרי הוא מוקצה מיד, ולא דמי לדלתי כלים דהתם הם ראויים אגב אביהם משא""כ הכא האב גופה נשבר אלא על כרחך מיירי כשראוי ללבשו כגון ע""י גמי} 2) לת""ק אינו מוקצה דראוי להפכו אבל קיי""ל כר' יהודה דס""ל דהוי מוקצה דאינו ראוי לתקנו ודרך לזורקו לאשפה. אמנם, כתב המג""א (ס""ק כ""ח) דמנעלים שלנו אפי' אם נפסקה החיצונה חזי ללבישה ואינו מוקצה, ואם נפל שולי המנעל אפי' בשלנו לא חזי ובטל שם כלי (מ""ב ס""ק נ""ט, שעה""צ ס""ק ס""ג) [וה""ה אם נקרע רוב המנעל (ערוה""ש סעי' ל""ב)]"	סימן שח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק מתי נפסקה הרצועה?	"הדין שוה בין שנפסקה מבעוד יום בין שנפסקה בשבת (מ""ב ס""ק נ""ח)"	סימן שח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בין שנפסקה החיצונה בכרמלית או בחצר?	"בכרמלית אינו משתמר ויש היתר לכרוך עליו גמי לח [ולא חוט דדלמא מבטליה והוי קשר של קיימא אבל מותר לעונבו (מג""א ס""ק כ""ט, מ""ב ס""ק ס""א)] כדי שלא יאבד {וצ""ע למה נקרא הפסד הרי הוא זורקו לאשפה, ותי' ר""י באק דזורקו למקום שראוי להשתמש בהעור לאחר זמן, אבל עדיין קשה למה מותר לטלטל מוקצה במקום הפסד הרי מחמה לצל אסור, וצ""ל דמבואר בפרישה (ס""ק י""ג) דאין זה טלטול גמור אלא דרך מלבוש, ועוד י""ל ע""פ המאירי דהתירו מוקצה זו כדי שלא יבא לטלטל המנעל ד' אמות בכרמלית} (מ""ב ס""ק ס'), ואם הוא בחצר הוי משתמר ואסור [ואסור אפי' לטלטלו ברגלו דזהו אורחיה ולא מקרי טלטול בגופו (מנחת שלמה ח""א סי' י""ד ענף ב')], ומ""מ במקום רבים וגנאי הוא לו לילך בלא מנעל שרי מפני כבוד הבריות (מג""א ס""ק ל', מ""ב ס""ק ס""ב) [וה""ה בשלנו שנפל שוליו (שעה""צ ס""ק ס""ה)], והוסיף הערוה""ש (סעי' ל""ד) דאם אין לו סנדל אחר מותר לקושרו בגמי, אבל לא ברה""ר דחיישינן שמא יטלטל הגמי חוץ לד' אמות."	סימן שח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור לטלטלה כשנפסקה החיצונה, מאי שנא משברי כלים שמבואר בסעי' ו' דמותר לטלטלה אם חזי לשום מלאכה?	"1) תי' הב""י דמנעל מאיס ולא חזי לכסות בו כלי [ותמה עליו המג""א (ס""ק כ""ח) מהא דאמרינן בשבת (ס' ע""ב) דסנדל מסומר ראוי לכסות בו כלי, ועוד הרי חזי לתשמישים אחרים, ותי' הערוה""ש (סעי' ל""ב) דסנדל מסומר אינו מאוס, ושאר סנדלים הוו קשים ואינם ראוים לשאר תשמישים, ועוד תי' ר""י באק דכאן מיירי במנעל שנשבר ולזה צריך להיות ראוי לתשמיש הרגיל משא""כ בסנדל המסומר דהוי ככלי שמלאכתו לאיסור כל זמן שראוי לאיזה תשמיש סגי להתיר לטלטלו לצורך גופו ומקומו]<br>2) רע""א הביא מרשב""א בשם הראב""ד דתי' דכיון דהוא בחצר מקציה דעתיה מיניה כיון שיודע שהוא משומר משא""כ בכרמלית דהוא מקום שאינו משומר לא מקצי דעתיה מיניה אלא דעתו לטלטלו ע""י גמי {אבל מרש""י מבואר דלא כהרשב""א, ולא קיי""ל כהרשב""א}"	סימן שח סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מוריד חלוק התולה על קנה?	"אם הקנה אינו כלי צריך לשמוט החלוק מהקנה, ואם הוא כלי שמלאכתו לאיסור מותר ליטלו מתוכו דהוי לצורך מקומו [וביאר הא""ר דמותר לטלטל הקנה באופן שא""א להוריד החלוק א""נ מיירי כשממ""נ צריך להזיז הקנה {כגון טלטול מן הצד לצורך דבר המותר} א""כ אין נפק""מ לאיזה דבר הוא מטלטל בידים {ולפי""ז אינו סתירה למה שכתב המ""ב לעיל (ס""ק י""ב)}]"	סימן שח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופן שהקנה אינו כלי, למה לא מהני מה שהשתמש בה מבעוד יום?	"תי' הר""ן דלא הוי אורחייהו ליחודי קנים לכתונת (מג""א ס""ק ל""א, מ""ב ס""ק ס""ה)"	סימן שח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הבגד היה טופח ע""מ להטפיח מבין השמשות?"	"כתב המ""ב (ס""ק ס""ג) דאסור לכל השבת מפני מגו דאיתקצאי, והקשו האחרונים דמבואר לקמן (סי' ש""י) דאם גמרו בידי אדם לא אמרינן מגו דאיתקצאי, ותי' רשז""א (מנח""ש ח""א סי' י') ושבט הלוי (ח""א סי' ס""ב אות ג') דהכא מיירי כשאינו מוכח שיתייבש הבגד בשבת, וריש""א (שבות יצחק מוקצה פ""ח אות א') ואז נדברו (חי""א סי' כ""א) תירצו דכאן הוא מוקצה מפני שגזרו חז""ל דאסור לטלטלו מפני חשש סחיטה [כגון שיש בו מים הרבה ובגד שמקפיד עליו וכמ""ש לעיל ברמ""א סי' ש""א סעי' מ""ו] ולזה לא מהני גמרו בידי אדם [ואע""פ שיש היתר לטלטלו ע""י שנים מ""מ לזה לא היה מגו דאיתקצאי בכלל (ר""י באק)] {וצ""ב דמוקצה מחמת איסור קל ממוקצה דלא חזי כלל דזה לא חזי רק מחמת האיסור שבו וזה לא חזי ממש, ואי אמרינן דגמרו בידי אדם מהני כשאינו חזי כלל כ""ש דמהני במוקצה מחמת איסור, וי""ל ע""פ היסוד דרב אלחנן (ביצה ד' ע""א) דגמרו בידי אדם לא מהני אלא במוקצה מחמת הקצאת הדעת כגון לא חזי כלל אבל במוקצה מחמת מצוה לא מהני, ונראה דה""ה במוקצה מחמת איסור דלא מהני}"	סימן שח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכירה וספסל שנשמטה 1) אחת מרגליה 2) שתי רגליה?	"1) הוי מוקצה דחיישינן שמא יתקע [וחייב משום מכה בפטיש או בונה, וביאר הערוה""ש (סעי' ל""ו) דהוי בונה גמור דאסור מדאורייתא או בונה דרבנן וחדא גזירה היא] {ונראה דאסור לטלטלו אפי' לצורך גו""מ, דאילו ככלי שמלאכתו לאיסור הרי בלא""ה כירה הוי כלי שמלאכתו לאיסור, וע""ע במ""ב דרשו} 2) לפי רש""י ה""נ הוי מוקצה משום גזירה שמא יתקע, אבל לפי הערוך והמאירי הוי מוקצה מפני שאין עליו שם כלי (מ""ב ס""ק ס""ח, שעה""צ ס""ק ס""ח), ונפק""מ יהיה היכא דלא שייך שמא יתקע"	סימן שח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסומכה על ספסל אחר?	"כתב הרמ""א דאסור לסומכה על ספסל אחר משום מוקצה, ומיהו כתב הביה""ל (ד""ה דאסור) דאם יש חשש שיזיק אחרים מותר לטלטלה וכשהוא בידו מותר לסומכה על ספסל אחר [אם נתפרק הגלגל מעגלה בשבת, יש מח' אחרונים אם יכול להמשיך להוליכה לביתו כיון שהוא עודה בידו (מ""ב דרשו)]"	סימן שח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי לא חיישינן שמא יתקע?	"1) אם נשבר הרגל וצריך לעשות רגל אחר [והא דנקט הרמ""א דאסור בנשבר היינו לאו בדוקא א""נ מיירי בנשבר ב' רגלים ואין עליו שם כלי לפי הערוך ומאירי, אבל לזה י""ל דעדיין מקרי כלי בספסל דאפשר לסומכה על ספסל אחר (מ""ב ס""ק ס""ט, שעה""צ ס""ק ס""ט)]<br>2) אם אבד הרגל שנשמט (ט""ז ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק ס""ט)<br>3) אם ישב עליה מבעוד יום (רמ""א) דתו לא יתקע (מג""א ס""ק ל""ג, מ""ב ס""ק ע""א) [אבל לא סגי במחשבה לחוד דחיישינן שמא ימלך להחזירה (ערוה""ש סעי' ל""ז)]"	סימן שח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא מדלתי כלים שנפרקו בשבת דאמרינן דאינם מוקצה ובלבד שלא יחזירם?	"1) תי' רשז""א (שלחן שלמה ס""ק ל""ב) דהתם מיירי כשיכול להשתמש בהכלי בקלות משא""כ הכא מיירי כשאינו יכול להשתמש בה בקלות לפיכך גזרינן {וזה קולה גדולה דאע""פ שיש לו היכולת לתקנה מ""מ לא חיישינן אם אפשר להשתמש בה בקל, ולהלכה, נראה יותר כמו שכתבנו בסמוך דאין להקל כלל אם יש לו האפשרות לתקנו בידיו}<br>2) נראה דהתם מיירי כשהוא מחוסר היתד לתקוע אותה ולפיכך לא גזרינן שמא יביא יתד משא""כ הכא מיירי כשאינו מחוסר כלום [והוסיף ר""י באק דכן מדויק ברש""י דבדלתי כלים (קכ""ב ע""ב) מזכיר יתדות משא""כ בספסל (קל""ח ע""ב) אינו מזכיר יתדות] "	סימן שח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתפרקה המשקפיים?	"אם אפשר לתקנה הכל מוקצה מפני גזירה שמא יתקע, ואם א""א לתקנה [כגון שאבדה הבורג] אם יכול להשתמש בחלק הגדול עדיין שם כלי עליו ומותר לטלטלה, ואפי' החלק שנשבר מותר לטלטלה מדינא, ומ""מ יש מקום להחמיר אם אין לה שום תשמיש."	סימן שח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישב עליה בלא טלטול?	"כן, מותר לישב על כל מוקצה אם אינו מטלטלו בידו (מ""ב ס""ק ע')"	סימן שח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להכניס רגלה לתוך הספסל ברפוי?	"אסור גזירה שמא יתקע [ומיירי כשישב עליה מבעוד יום ולפיכך הספסל אינו מוקצה {וגם הרגל מותר לטלטל אגב אביהן}], ומ""מ חידש המג""א (ס""ק ל""ד) דאם דרכו להיות רפוי [היינו רפוי ממש, ולא רפוי ואינו רפוי] מותר (מ""ב ס""ק ע""ב), אכן הביה""ל (ד""ה גם) מפקפק עליו דמנליה דתלוי באדם זה ולא אזלינן בתר רוב העולם דדרכן להיות בחוזק"	סימן שח סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלבנים 1) שנשארו מהבנין 2) שסידרן זה על זה?	"1) הוו ככלים שמלאכתם להיתר דעומדים למזגא עלייהו [ואם נשברו יש עליהם דין שברי כלים], ולפי הא""ר א""צ מחשבה ולפי התוספת שבת צריכים מחשבה (מ""ב ס""ק ע""ג), אכן כתב הערוה""ש (סעי' ל""ח) דבזמנינו אין יושבים עליהם אלא לעולם הם עומדים לבנין והוו מוקצה 2) הוקצו לבנין ואין עליהם תורת כלי ואסורים לצורך גו""מ (מג""א ס""ק ל""ו, פמ""ג א""א ס""ק ל""ו, מ""ב ס""ק ע""ד) [וביאר ר""י באק דכל דבר שעומד לעשות בו כלי אחר אינו נחשב כלי] [וצ""ע, דמבואר בביצה (ב' ע""ב, ל""א ע""ב) דקורות הוו מוקצה מחמת חסרון כיס, ולכאורה ה""ה לבנים (ר""י באק)]"	סימן שח סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מצא קוץ 1) ברה""ר 2) בכרמלית?"	"1) מותר לטלטלו פחות פחות מד' אמות דחיישינן להיזק דרבים [וע""י עכו""ם מותר להכניסו לחצר (ערוה""ש סעי' ל""ט) {וצ""ל דיש איזה צורך להכניסו שם ולא סגי במה שהוא מניחו בצידי רה""ר}] 2) מותר לטלטלו אפי' יותר מד' אמות [אמנם, לכאורה לפי האבן העוזר והגר""א צריך להשליכה מידו כשאינו במקום היזק, וצ""ע (ר""י באק)]"	סימן שח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא מזכוכית דמותר לטלטלו אפי' בבית שאין מצוי בו רבים?	"תי' הפמ""ג (א""א ס""ק ל""ז) דבבית אין בו אלא איסור מוקצה ומש""ה מתירין אפי' להזיקא דיחיד משא""כ הכא יש בו גם איסור שבות דהוצאה וחמור טפי ולא מקילין אלא בהזיקא דרבים (מ""ב ס""ק ע""ז) [ויש מח' הפוסקים אם בית שיש בו רבים נחשב כרבים (מ""ב דרשו)]"	סימן שח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגחלת 1) של מתכת 2) של עץ?	"1) מבואר בגמ' (שבת מ""ב ע""א) דמותר לכבותה מפני הזיקא דרבים 2) הריב""ש הביא מבה""ג דכיון שניכר בו שהוא אדומה לא יזוקו בו ואסור לטלטלה, והשיג עליו המג""א (ס""ק ל""ז) מגמ' ביצה (כ""ח ע""ב) דמותר לטלטל שפוד של עץ שלא יוזקו בו, וכן מותר לכבות גחלת של עץ דקיי""ל כר""ש דפטור על מלאכה שאצל""ג, ולגבי הקושיא משפוד תי' הביה""ל (ד""ה קוץ) דההיזק אינו בא מחמת החום אלא מפני שהוא חד מלמעלה, ולגבי הקושיא מגחלת תי' התוספת שבת דהריב""ש ובה""ג מיירי בלילה שניכר שהיא אדומה משא""כ ביום אינו ניכר ומותר לטלטלה, ומ""מ השלחן עצי שטים מקיל בטלטול מן הצד (מ""ב ס""ק ע""ה)"	סימן שח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין באבן גדולה ברה""ר?"	"הריב""ש כתב דה""נ אסור לטלטלה כיון שהוא ניכר לעינים, והמג""א (ס""ק ל""ז) ג""כ רוצה להחמיר אם היה מונח שם מבעוד יום והיה אפשר לסלקו קודם שבת {וצ""ב קצת על מי היה מוטל עליו לסלקו מבעוד יום (ר""מ יגן)}, והא""ר חולק על המג""א וס""ל דהגמ' משמע דאפי' אם הקוץ היה שם מאתמול מותר לטלטלו בשבת (מ""ב ס""ק ע""ו), והכריע הביה""ל (ד""ה קוץ) דתלוי אם הוא דבר חד דאז יש חשש שמא יזיק אחרים אבל אם אינו חד לא חיישינן שמא יתקל ויפול מחמתו [ולפי""ז באבן גדולה אפי' אם הוא חד יהא אסור מפני שניכר שהוא חד]"	סימן שח סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לטלטל סולם בשבת ויו""ט?"	"תוס' (ביצה ט' ע""ב) הקשו סתירה בגמ', איתא בביצה דאסור לטלטל סולם של עלייה, ולר' דוסא אסור אפי' בשל שובך, ובעירובין (ע""ז ע""ב) מבואר דמותר לטלטל סולמות, ויש בזה ב' מהלכים, תוס' תירצו דהגמ' בביצה מיירי בסולמות גדולות שאסור משא""כ הגמ' בעירובין מיירי בסולמות קטנות כגון סולמות של בית, ועוד תי' הר""ר אברהם מבורגו""ל דהגמ' בעירובין מיירי בשבת ואז מותר לטלטל כל סולמות דאינו מיחזי שרוצה להטיח גגו שהרי אסור להוציאו לחוץ משא""כ ביו""ט מיחזי שרוצה להטיח גגו והכל אסור. הטור כאן פסק כחילוק בין שבת ליו""ט ולפיכך מקיל בשבת בסולם של עלייה ובבית אבל מחמיר בשל שובך כר' דוסא דאינו מותר אלא להטותו מחלון לחלון, ולגבי יו""ט מבואר בסי' תקי""ח דהוא להיפך דשל שובך מותר מפני שמחת יו""ט אבל של עלייה אסור דחיישינן שמא יוציאנו לרה""ר (דרכ""מ ס""ק ז'), והרמב""ם פסק כחילוק בין גדול לקטן ולפיכך אוסר בשבת סולם של עלייה [וס""ל דאינו כלי כלל דהוי כמו דלתי בית], ובשל שובך ס""ל כהטור, אבל ביו""ט מקיל טפי משובך לשובך מפני שמחה יו""ט א""נ הא דאסור משובך לשובך בשבת היינו כדי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול"	סימן שח סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך קיי""ל בשבת לגבי טלטול 1) סולם של עלייה 2) סולם של שובך 3) סולם של בית?"	"1) השו""ע פסק כהרמב""ם דכיון דעשוי להטיח בו גגו אינו כלי והוי מוקצה מחמת גופו, וביאר המג""א (ס""ק ל""ח) דהוי כמו דלתי הבית {ומכאן ש""מ דהאיסור לטלטל דלתי הבית אינו משום האיסור סתירה שבו אלא בעצם אינו כלי מפני שהוא טפל להבית} (פמ""ג א""א ס""ק ל""ח, מ""ב ס""ק פ'), אולם הביה""ל (ד""ה סולם) הביא שיטת הטור דמקיל בשבת, וגם הביא שיטת הגר""א דס""ל כהרשב""א דמשמע דאפי' ביו""ט אינו אסור אלא לטלטלו להשתמש בה אבל טלטול בעלמא שרי (עי' במ""ב סי' תקי""ח ס""ק כ""ט ובשעה""צ שם), וכתב הערוה""ש (סעי' ל""ח) דסולמות שלנו אינם עשויין להטיח הגג ומותרים לצורך גופו ומקומו 2) מותר מחלון לחלון ולא משובך לשובך כדי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבוא לצוד, אמנם כתב הערוה""ש (סעי' ל""ח) דליכא אצלינו סולם של שובך 3) כתב המ""ב (ס""ק ע""ח) דמותר דלא אתי למימר להטיח גגו הוא צריך, ואפי' אם הוא סולם גדול"	סימן שח סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בסוכות כשהוא רוצה לעלות על סולם לתקן ה""שלאק""?"	"אם אינו מטלטל הסולם רק עולה עליו מותר, ואם הוא רוצה לטלטלו אם אינו עשוי להטיח גגו מותר אבל אם עשוי להטיח גגו לפי הרמב""ם אסור, וגם לפי הגר""א בשם הרשב""א אסור דהוא מטלטלו להשתמש בה, ואפי' להטור אינו מותר אלא בשבת ולא ביו""ט [ומבואר בהרשב""א (ביצה ט' ע""ב) דאינו תלוי בגודל הסולם אלא בצורת הסולם דהיינו אם רגיל להשתמש בסולם כזה להטיח את גגו (מ""ב עו""ה הע' שי""ח)] {ובסולמות בזמנינו כפשוטו אינם מיוחדים להטיח בו גגו אבל לכאורה הם מיוחדים לתשמישי הבית ויתכן דשייך בהם הסברא דדלתי הבית והוו מוקצה מחמת גופו, וכן חושש הגרי""א פארכהיימער שליט""א}"	סימן שח סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחריות של דקל?	"בזמן הגמרא מסתמא עומדים בין להסקה בין לישיבה ואינם מוקצה אלא אם קצצן בדוקא להסקה, אבל בזמנינו סתמן עומדים להסקה ומסתמא הם מוקצים (מג""א ס""ק ל""ט - מ', מ""ב ס""ק פ""א וס""ק פ""ז) {ואסורים לצורך גו""מ דאינם כלים}"	סימן שח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסבון?	"כתב שבות יצחק בשם ריש""א דאינו כלי והוי מוקצה ככיון שיש בה איסור ממרח, ונראה להוסיף דמהני לערב בה מים מבעוד יום דאז ראוי להשתמש בה אע""פ שאינו כלי אבל אינו יכול לערב בו מים בשבת דאינו עומד לכך ואמרינן בו מגו דאיתקצאי בין השמשות"	סימן שח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הדרגות איך לתקן דבר שהוא מוקצה מחמת גופו מבעוד יום? (בסדר האלימות)<br>1) קשירה (רב)<br> 2) חישב (שמואל) [השו""ע פסק כהראשונים דמהני אפי' אם חישב להשתמש בה בחול, אבל הא""ר פסק כהראשונים דמהני דוקא אם חישב להשתמש בה בשבת (מ""ב ס""ק פ""ו)]<br>3) ישב בלא מחשבה (רב אסי) [והרמב""ן ס""ל דישב עדיף מחישב]"		סימן שח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מתקנים החריות כדי שיהיו מותרים בטלטול בשבת?	"קיי""ל דכל התיקונים הנ""ל מהני [דלא כר""ת דס""ל דצריך קשירה בדוקא], אכן כתב המג""א (ס""ק מ') דבזמנינו מסתמא עומדים להסקה לחוד, והמחבר בסמוך (סעי' כ""א) כתב דבאבנים שעומדים דוקא לבנין לא סגי במחשבה לחוד אלא צריך מעשה, א""כ ה""נ בחריות בזמנינו צריך מעשה בדוקא (מ""ב ס""ק פ""ז)"	סימן שח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מתקנים זמורות 1) תלושים 2) מחוברים תוך ג' טפחים 3) מחוברים למעלה מג' טפחים? (קשים/רכים)	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-dd52b8c354987381979d5777b1f83f6dce0cd84d.jpg"">"	סימן שח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישב על החריות המוקצים?	"כתב המג""א (ס""ק מ""א, ע""פ המחה""ש) בין להרא""ש [דס""ל דהוי טלטול בגופו לצורך דבר האסור] בין להר""ן [דס""ל דהוי כמו טלטול מן הצד לצורך דבר מותר] מותר לישב על חריות המוקצים אפי' אם הם מנענעים קצת, אבל כתב המ""ב (ס""ק פ""ב) בשם המאירי דבמקום שאין צורך ראוי לפרוש מזה [וצ""ב למה מחמירים כאן, וביאר החמד משה דכאן מחמירים שחיישינן שמא לא יתקנה יפה בגופו ואתי לתקנו בידו (מ""ב עו""ה הע' שנ""ו), והפסק""ת (אות ל""ג) ביאר דטלטול בגופו כזה הוי אורחיה במקצת והוי כמו טלטול מן הצד וכמ""ש המ""ב, וכיון דמבואר במחה""ש דהוי ספק אם נחשב כצורך דבר המותר או צורך דבר האסור לפיכך מחמירים לכתחילה]"	סימן שח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במחשבה ויחוד ע""י קטן?"	"כתב התוספת שבת (הקדמה לסימן) דאינו מועיל מחשבתו אבל מועיל יחוד מעשיו (מ""ב דרשו), וכן מבואר בפמ""ג בכדור"	סימן שח סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מתקנים אבנים?	"ר' חנינא ס""ל דדינם כחריות ומותרים במחשבה או ישב לחוד, אבל ר' יוחנן ס""ל דהם צריכים מעשה ולפי ר' אמי היינו מעשה גמור כמו למדום וסדרום ולפי ר' אסי היינו מעשה כל דהו כמו שפשפום, והשו""ע פסק כר' יוחנן אליבא דר' אמי וצריך מעשה בדוקא [וביאר המגיד משנה דאינו דומה לחריות דעומדים לשריפה ולישיבה ולפיכך סגי במחשבה לחוד משא""כ אבנים עומדים דוקא לבנין ולפיכך צריך מעשה], אבל הרמ""א ס""ל דאבנים כחריות וסגי במחשבה או ישב לחוד, ולמעשה המג""א (ס""ק מ""א) ס""ל כהמחבר דאבנים חמירי טפי וצריכים מעשה, וכן נקטו שאר האחרונים (מ""ב ס""ק צ'), אכן הערוה""ש (סעי' מ""ב) מאריך לבאר דליכא מח' ביניהם ולעולם סגי במחשבה לחוד, אמנם באופן שהנדבך אינו חזי לישב עליו בודאי צריך לתקנו כדי שיהא מסודר כדי שיוכל לישב עליו, ע""ש."	סימן שח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם סידרם מבעוד יום האם זה נחשב כמעשה?	"השו""ע משמע דהוי מעשה ומהני, אבל המג""א (ס""ק מ""א) מצדד כרש""י דס""ל דלא מהני, אלא כשהוא מסדרם מבעוד יום מסתמא תו לא צריך להזיזם בשבת (מ""ב ס""ק פ""ט)"	סימן שח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין אבנים ללבנים?	"הפמ""ג (א""א ס""ק מ') מדייק מרש""י דאבנים בנדבך הוי מסודרות לבנין אבל אם אינם בנדבך הוו עומדים לישיבה כלבנים, אבל מהרמב""ם משמע דאבנים לעולם עומדים לבנין מפני שאינם משופים משא""כ לבנים משופים ועומדים לישיבה אלא אם הם סדורות לבנין, וא""כ כל אבנים שאינם משופים צריכים מעשה ואם הם משופים סגי במחשבה אם הם נשארים מהבנין (ביה""ל ד""ה אבל) {וכל זה בזמנם אבל בזמנינו כל אבנים עומדים לבנין ולא לישיבה}"	סימן שח סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מייחד אבן להשתמש בה 1) דבר שאין דרכה בכך [כגון לכסות פי החבית] 2) דבר שדרכה בכך [כגון לפצוע בה אגוזים]?	"1) צריך לייחדה לעולם או לעשות בה מעשה, ולפי המרדכי לעולם צריך מעשה כל דהו ולא סגי בייחוד לעולם, ומבואר בגמ' (שבת נ' ע""א) דהיינו דוקא כשהוא בר מעשה אבל דבר שאינו בר מעשה בודאי סגי בייחוד לעולם (רמ""א, מג""א ס""ק מ""ד) 2) הר""ן ס""ל דסגי ביחוד לשבת אחת [דהיינו ישב עליה או חישב עליה] [וזהו כמו סברת המגיד משנה לעיל דתלוי אם הוא עומד לכך (ערוה""ש סעי' מ""ג)], אבל הרשב""א ס""ל דבעי ייחוד לעולם או מעשה [ולפי המרדכי ג""כ צריך מעשה] [והא דאמרינן דחריות סגי בישב לחוד כתב הגר""א (ס""ק ס""א) דלא דמי לחריות {ונראה לפרש דחריות עדיפי דהם עומדים ממש לישיבה ולא דמי לאבנים שעומדים לכך}], והשו""ע סתם כהר""ן, ואח""כ הביא שיטת הרשב""א ומרדכי, והמ""ב (ס""ק צ""ז) הכריע דמידי דאורחיה במקום צורך יש לסמוך להקל דסגי ביחוד לשבת אחת [ובמ""ב בסמוך (ס""ק ק') סותם להקל דסגי ביחוד לשבת אחת אפי' שלא במקום צורך, וכן סתם להקל לעיל (סי' ש""ג ס""ק ע""ג), וכן בשעה""צ (סי' שי""ב ס""ק ז')], והערוה""ש (סעי' מ""ו) נמי כתב כיון דמוקצה דרבנן יש לסמוך על המיקל, והחזו""א היה נוהג בביתו כמרדכי והיה קושר חבל על אבן שייחדה לדלת (מ""ב דרשו)"	סימן שח סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה רגיל להשתמש בה בימות החול?	"מהני אפי' אם לא ייחדן בפירוש (מ""ב ס""ק צ""ג), אבל הביה""ל לעיל (סי' רנ""ט ד""ה צריך) הביא ב""ח דאפי' אם הטמין בו כמה פעמים לא מהני עד שייחדן לעולם, ובמ""ב (שם ס""ק י""א) כתב דאם הם מונחים עליו תמיד מהני."	סימן שח סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך שיפרש בפה היחוד לעולם?	"כתב המ""ב (ס""ק צ""ג) דסגי במחשבה לחוד [דלא כפמ""ג (שעה""צ ס""ק פ""ה)]"	סימן שח סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי לייחד נייר לקינוח?	"רע""א הביא ממג""א לקמן (סי' שי""ב) דאם הוא מיוחד לכתיבה צריך לייחדה לעולם [וזהו מחמת הניירות הנשארות דאילו הניירות שקנח בהם אינו חוזר ומשתמש בהם (שבט הלוי ח""ה סי' מ' אות ג')], ואם הוא נייר גסה סגי בייחוד לשבת אחת"	סימן שח סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגליל נייר טואלט?	"כיון שיכול להשתמש בה בשעת הדחק במקום כבוד הבריות יש עליו דין כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לצורך גו""מ (חוט שני נ""ח ס""ק ג'), וה""ה בגליל של paper towels, אבל גליל נייר כסף הוי מוקצה מחמת גופו (פסק""ת אות ל""ז)"	סימן שח סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חתך ענף מדקל מבעוד יום?	"בין אם חתכו לצורך בין אם חתכו לשריפה ואח""כ ייחדו להשתמש בה [לדבר אורחיה לשבת זו, לדבר שאינו אורחיה לעולם] מותר להשתמש בה להבריח הזבובים (לבושי שרד ס""ק נ""ו, מ""ב ס""ק ק') [ובלבד שלא יהרגם (דרכ""מ ס""ק ח**, רע""א, מ""ב ס""ק צ""ט)] א""נ לאיים על התלמידים (ט""ז ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק צ""ח)"	סימן שח סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לגוי לחתוך ענף ממכבדות?	"כתב הט""ז (ס""ק י""ז) דאסור ממ""נ, וביאר הלבושי שרד (ס""ק נ""ז) דהוי כמו שברי כלים ואי אמרינן דלאו אורחיה להשתמש בה להפחיד בו התינוקות נמצא שאינו כלי והוי מוקצה, ואי אמרינן דהוי כלי דאורחיה הוא להפחיד בו התינוקות עדיין אסור משום תיקון מנא {דעכשיו הוא עושה פעולה לעשותו מנא, אבל אם נשבר ממילא אינו עובר על תיקון מנא}, ולפיכך אינו מותר אלא אם מייחדו מבעוד יום (מ""ב ס""ק צ""ח)"	סימן שח סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי ייחדה?	"כתב הערוה""ש (סעי' מ""ז) דלא מהני אם היה בלא ידיעת הישראל כיון דבין השמשות הוי מוקצה מפני העדר ידיעתו אתקצאי לכולי יומא"	סימן שח סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בפשתן סרוק וצמר מנופץ, למה לית ביה איסור 1) מוקצה 2) הוצאה 3) רפואה?	"1) צריך לישב עליה מבעוד יום וכדומה [וכפשוטו זה מהני לכו""ע דהגמ' מדמה זה לחריות] (מג""א ס""ק מ""ו, מ""ב ס""ק ק""ד) 2) לפי הרבה ראשונים סגי בישב מבעוד יום וכדומה לעשותו מלבוש וכמ""ש השו""ע לעיל (סי' ש""א סעי' נ'), אבל הרבינו יונה והרמב""ם ס""ל דצריך לעשות מעשה כצבען בשמן או לכרכן במשיחה לעשותו מלבוש כדי שיהא מותר לצאת בו (ב""י) [וכתב הנהר שלום דזהו כוונת המחבר במה שכתב בסוף הסעיף די""א דלא סגי במחשבה לחוד, היינו לעשותו מלבוש] 3) אינו מרפא אלא הוי כמו מלבוש שלא יסרטו בגדיו במכה"	סימן שח סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך לצבען בשמן, להוי סגי במחשבה לחוד?	"כן הקשה הר""ן, והב""י הביא ג' מהלכים:<br>1) הרבינו יונה והרמב""ם ס""ל דלגבי איסור הוצאה צריך לעשות מעשה כדי לעשותו מלבוש ולא סגי במחשבה לחוד<br>2) תוס' ס""ל דאם חישב להוציאה בחול לא סגי לשבת ולפיכך צריך מעשה בדוקא<br>3) הרא""ש חולק על תוס' וס""ל דמחשבה להוציאה בחול סגי, ולאו בדוקא נקט תיקון מעליא"	סימן שח סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל עורות?	"קיי""ל כר' יוסי דמותר לטלטל אפי' עורות של אומן, וכ""ש עורות של בעה""ב דחזיין למיזגי עלייהו, והא דמצינו איסור לטלטל עורות (ביצה י""א ע""א, שבת קט""ז ע""ב), תי' רש""י (שבת שם) דהתם מיירי בבהמה דקה דלא חזי לכלום, ותוס' תירצו דהתם מיירי בלחין דלא חזיין. להלכה, מדינא קיי""ל כתוס' דמותר בכל עורות יבשים (מ""ב ס""ק ק""ז), אבל הרמ""א הביא שיטת רש""י לחומרא דשל בהמה דקה אסור אפי' ביבשים אלא אם חישב עליהם [והערוה""ש (סעי' מ""ט) כתב דהרמ""א הביא שיטת רש""י אפי' להקל בלחין], אבל למעשה בזה""ז אין נוהגין לישב על עורות וכולם מוקצים ככלי שמלאכתו לאיסור (ערוה""ש שם) {ולכאורה בזמנינו הוי כמו עששית של ברזל שעושים מהם כלי והוו מוקצה מחמת גופו}"	סימן שח סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעורות דהוו מוקצה וגם נתנן לאוצר לסחורה?	"המג""א (ס""ק מ""ח) מחמיר דאז צריכים יחוד לעולם, אכן החזו""א חולק עליו דאם אורחייהו לזה סגי לייחדו לשבת אחת, ואם לאו אורחייהו צריך לייחדו לעולם, אבל אין נפק""מ אם נתנן לאוצר או לא"	סימן שח סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בנסרים 1) של בעה""ב 2) של אומן 3) של סחורה?"	"1) אינם מוקצה [ואינו שכיח בזמנינו (ערוה""ש סעי' נ')] 2) הוו מוקצה וצריכים מחשבה להשתמש בהם [והוי ככלי שמלאכתו לאיסור דמותר לצורך גו""מ (ערוה""ש סעי' נ') {וה""נ נראה בזמנינו רק עושים בהם כלים אחרים והוו מוקצה מחמת גופו}] 3) הפמ""ג (א""א ס""ק מ""ח) מצדד דהוו מוקצה כיון דמקפיד עליהם שלא יתקלקלו ואע""ג דלא החליקן ברהיטני (מ""ב ס""ק ק""ט) [ואינו ק""ו מעורות, דהתם מיירי בעורות שהם מוקצה כבר ואמרינן על זה דאם הם מיוחדים לסחורה צריכים יחוד לעולם, אבל כאן מיירי בנסרים שאינם מוקצים ועל זה מסתפק הפמ""ג אם נעשים מוקצה מפני שהם מיוחדים לסחורה (ר""י באק)]"	סימן שח סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעצמות 1) שראויין לכלבים 2) שאינם ראויין לכלבים?	"1) מותר לטלטלם אם נתפרקו מבעוד יום, ואפי' אם נתפרקו בשבת דאז מבעוד יום לא היה מוכן לכלבים אפ""ה מותר דקיי""ל כר""ש מוכן לאדם הוי מוכן לכלבים [אולם למ""ד דחושש לנולד אפי' בשבת אסור (מג""א ס""ק מ""ט, שעה""צ ס""ק צ""ג)], וה""ה אם נשארו קצת בשר נמי מותר לטלטלם (מ""ב ס""ק קי""ד) 2) צריך לנער הטבלא כדי שיפלו [ודלא כמלחמות דמקיל לטלטלה לנערה (מג""א ס""ק נ""א, ביה""ל ד""ה מנער)], אכן אם צריך המקום או יש פת על הטבלא מותר להגביה הטבלא ולטלטלה למקום אחר"	סימן שח סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפירורים?	"אם אין בהם כזית מסתמא אינם עומדים למאכל אדם אלא למאכל בהמה (מ""ב ס""ק קי""א), ופשוט דאם הדרך לאוכלם אינם מוקצה אפי' במקום שלא שכיחי בהמות (מ""ב דרשו)"	סימן שח סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לנער ולטלטל הטבלא, לימא דהוי בסיס להעצמות?	"תירצו תוס' (ביצה ב' ע""א, שבת מ""ד ע""ב) ג' תירוצים:<br>1) לא היה דעתו להניחו שם כל השבת [זהו שיטת ר""ת דס""ל כבעל התרומה דאינו בסיס אלא אם דעתו לכל השבת]<br>2) יש שם נמי פת והוי בסיס לאיסור והיתר [וכתב השמ""ק דוקא אם נשארו שם ההיתר, אבל הרש""ש ס""ל דכיון דבשעה שהניחן היו שם גם היתר אינו בסיס אפי' אם נסתלקו ההיתר]<br>3) אין זה מניח בכוונה דאינו חושש היכן יפלו<br>4) הבעל המאור ס""ל דאינו עושה בסיס באמצע השבת [אבל תוס' סברי דהוי בסיס באמצע השבת אלא שמודו דאם נטלו המוקצה משם לא אמרינן מגו דאיתקצאי (מג""א ס""ק נ'), וקיי""ל כבעל המאור אבל עדיין צריך ניעור, ועי' מש""כ לקמן סי' שי""א]<br>5) הרשב""א (ביצה ב') תי' דכיון שאין דרך בני אדם להצניע קליפות מחמת רוב גריעותם אינם חשובים לעשות בסיס [כעין זה מצינו במ""ב לקמן (סי' ש""י ס""ק ל""א) בשם החיי""א, וכן הוא בב""י (סי' ש""י) בשם הרמב""ן]"	סימן שח סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשיש עליו פת נמי למה אינו מחויב לנערו?	"תי' תשובת הרא""ש דהעצמות בטלים להפת {ואע""פ שנחלקו התשובת הרא""ש ובעל ההשלמה לעיל (סעי' ה') אם יש היתר ככר ותינוק בכלי שמלאכתו לאיסור והרא""ש היה מקיל, כאן משמע דכו""ע מודי דהעצמות בטלים להפת} [וכתב התהל""ד (ס""ק ל""ד) דפת דוקא ולא שאר מאכלים]"	סימן שח סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר ליתן הפת על השלחן אח""כ כדי לטלטלו?"	"תשובת הרא""ש משמע שמותר, אבל מהרא""ש בפסקים מפורש דצריך הפת שם תחילה (מג""א ס""ק נ""א), ולפיכך טוב להניח פת על הקערה קודם שקולף הביצה לתוכו (חת""ס), והמ""ב (ס""ק קט""ז) מקיל ליתן פת עליו אח""כ אם קשה לו הניעור, והערוה""ש (סעי' נ""ב) מחמיר"	סימן שח סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במפה שעל שלחן?	"דינו כטבלא (מ""ב ס""ק קט""ו) [ועי' מש""כ לקמן (סי' ש""י) דמותר לטלטל המפה במקום שאין בו מוקצה לפי הפמ""ג [דלא כלבושי שרד] וזהו מלבד הסברא דמג""א דמקיל כשאינו מקפיד שיהיה בדוקא על המפה]"	סימן שח סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתקבצו שם הרבה עצמות?	"הוי כגרף של רעי ומותר לטלטלם בידים (מ""ב ס""ק קט""ו) [אבל מבואר דאם לא נתקבצו הרבה אינו מותר משום גרף (ערוה""ש סעי' נ""ב)], ומשמע דא""צ לטלטלה ע""י סכין, וכן משמע מביה""ל לקמן (סי' תרל""ח סעי' ב' ד""ה וביו""ט), וכן משמע מתהל""ד (ס""ק מ'), וכ""כ שש""כ (פכ""ב הע' קי""א), וע""ע באג""מ (או""ח ח""ה סי' כ""ב אות י""ג)"	סימן שח סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לגרר העצמות בסכין?	"כתב הט""ז (ס""ק י""ח) דהוי טלטול מן הצד ומותר, והקשה עליו הבאה""ט (ס""ק ל""ד) מט""ז לקמן (סי' שי""א ס""ק ב') דאוסר לטלטל מת ע""י קנה, ותי' הפמ""ג (מש""ז ס""ק י""ח) דהכא הוי לצורך דבר המותר (שעה""צ ס""ק צ""ה), אמנם כתב הרמ""א לקמן (סי' תמ""ו סעי' ג') אם נתגלגל חמצו של גוי לחצרו יכפה עליו כלי, והמ""ב שם הביא מהט""ז דאסור לדחופה ע""י קנה, כן הקשה הבאה""ט שם, ותי' השבות יצחק (פ""י אות ד') דזהו הבאה""ט לשיטתו אבל לדידן דיש לנו חילוק בין לצורך דבר המותר לצורך דבר האסור י""ל דזה לא נחשב כצורך דבר המותר אלא אם הוא לצורך גופו או מקומו ובזה הוא רק רוצה להסיר החמץ מרשותו, ועפי""ז ביאר מה שכתב הרמב""ן דיש היתר מיוחד לכבד את הבית מעפר דהתירו כדי שתהא להם דירה נאה לכבוד שבת דאין זה כסתם טלטול מן הצד דעלמא דאינו צריך מקום העפר [אלא דצ""ע קצת דא""כ יהא מותר לגרור העצמות סתם לכבוד שבת דומיא דכיבוד הבית, ודוחק לחלק בין הרצפה לגב השלחן (שבות יצחק שם)], {ונמצא לפי""ז אין מקום לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור ע""י דבר אחר דממ""נ אינו מועיל לו כלום}. אכן הגר""ז (סעי' ס') ס""ל דאינו נחשב כטלטול מן הצד אלא כיד ארוך [ואע""פ שהחזו""א ג""כ מפקפק על הט""ז מ""מ היה מקיל בביתו (שבות יצחק שם)] {והנה, מבואר במ""ב לקמן (סי' ש""ט ס""ק י""ד) דאפי' ניעור אינו מותר אלא לצורך דבר המותר דהיינו לצורך גו""מ, וא""כ למה מתיר הט""ז כאן לגרר העצמות ע""י סכין לצורך גו""מ הרי יש חיוב ניעור, ואפשר לדחות דהחיוב ניעור הוי דוקא באותו חפץ שהוא מטלטל דהיינו שלכתחילה צריך לנערו אם אפשר אבל לגבי טלטול ע""י כלי אחר אינו מחויב לנערו, וחידוש הוא, ועוד י""ל דגרירה ע""י הסכין הוי כמו ניעור}"	סימן שח סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחבילי עצים וקש?	"אם הם מיוחדים למאכל בהמה אינם מוקצה ואפי' כשהם גדולים, וכתב המג""א (ס""ק נ""ג) דקש שלנו סתמן עומד לשכיבה או למאכל בהמה, אמנם דבר זה תלוי במנהג המקומות (תוספת שבת ס""ק ע""ט, מ""ב ס""ק קי""ח), והיי עומד למאכל בהמה ומותר בטלטול (ערוה""ש סעי' נ""ג)<br>  "	סימן שח סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק בין אם נתפרקו בשבת או מערב שבת?	"הר""ן כתב דאם נתפרקו מערב שבת אפי' ר""ש מודה דאסור אלא אם כן יש לו החיות ועופות, והב""י (ורוב מפרשים) מגיהים הר""ן למימר דאם נתפרקו מערב שבת אפי' ר' יהודה מודה דמותר כיון שהיו מוכנים לבהמה מערב שבת וכמו שסוברים הרי""ף והרמב""ם, אבל הדרכ""מ (ס""ק י') מקיים הגירסא בפנינו בהר""ן דאם נתפרקו בשבת מותר אבל אם נתפרקו מערב שבת אסור, וכתב דרבים חולקים על הרי""ף ורמב""ם, אכן להלכה אפי' הרמ""א פסק כהרי""ף והרמב""ם [ולא ידע המאמר מרדכי (מובא בביה""ל ד""ה ב""י) מי הוא הרבים שחולקים עליהם] [והא דכתב המ""ב (ס""ק קכ""א) ""כ""ש אם נתפרקו בשבת"" היינו לפי הדרכ""מ איכא כ""ש דאם מותרים אפי' מערב שבת כ""ש שהם מותרים בשבת (ר""י באק)]"	סימן שח סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הם חזיין לבהמות של הפקר?	"כתב התהל""ד (סי' שכ""ד ס""ק י""ד) כיון שיש איסור להאכילם הוי מוקצה, ומ""מ אם מצויין כלבים אינו מוקצה דהרי מותר להאכיל כלבים של הפקר"	סימן שח סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל גרעיני תמרה?	"מדינא מותר לטלטלם כשחזיין למאכל בהמה, אבל אדם חשוב צריך להחמיר לטלטלם דרך שינוי, וביאר המג""א (ס""ק נ""ה) מפני שיש מקומות שאין מאכילין אותם לבהמה, והלבוש ביאר מפני שלא חזו לבהמה אלא ע""י הדחק (מ""ב ס""ק קכ""ג)"	סימן שח סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נקרא דרך שינוי?	"1) לזורקו בלשונו (מ""ב ס""ק קכ""ד) [אבל לא יזרקם לפניו כדי שלא יעשה גרף של רעי לכתחילה (ערוה""ש סעי' נ""ה)]<br>2) לטלטלן אגב פת (מ""ב שם) [וביארו תוס' (ביצה כ""א ע""ב) דאע""פ שאמרינן דלא התירו ככר ותינוק אלא למת בלבד היינו כשהיה אפשר מאתמול אבל כאן לא היה אפשר מאתמול (ב""י)]"	סימן שח סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגרעיני 1) שאר פירות 2) תפוחים ואגסים?	"1) מצדד הביה""ל (ד""ה גרעיני) דהרמב""ם מודה דמותר לטלטלם אם חזיין לבהמה לגמרי [ולא כתמרים דחזיין רק ע""י הדחק] וגם דרך אותו מקום להאכילם לבהמה 2) הם חזיין אפי' לבני אדם ובודאי מותר לטלטלם (ביה""ל שם), אבל בזמנינו אין אוכלים אותם (חוט שני ח""ג פס""ב ס""ק א')"	סימן שח סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להשליך הגרעינים מידו מיד?	"מבואר לעיל (מ""ב סי' ש""ח ס""ק י""ג) במוקצה מחמת גופו דלפי המג""א לעולם מותר, אבל לפי הגר""א ואבן העוזר צריך להשליכו מיד, וע""ע במ""ב דרשו"	סימן שח סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגרעין מישמש שילדים משחקים בהם?	"השבות יצחק (פ""ה אות ה' ס""ק ו') דן כשאוכלו בשבת אם הוי כמו גרעיני תמרים דחזיין לבהמות ואינו מוקצה דלית לן נולד בשבת או דלמא הוי כנולד גמור דאין זה דומה להפרי כלל, והביא ראיה להתיר מכלים שנעשים בשבת ע""י גוי דאינו נחשב נולד גמור (וכמ""ש הביה""ל לעיל סעי' ו'), אבל בסוף הביא שריש""א היה מחמיר מטעם אחר דאע""פ שאינו נולד גמור מ""מ אסור דצריך השם כלי לחול עליו מבעוד יום וכיון שהיה אוכל מבעוד יום א""א שיחול עליו שם כלי מבעוד יום וגם באמצע השבת א""א שיחול עליו שם כלי וא""כ נשאר עליו שם קליפה בעלמא והוי מוקצה [ובכלי של גוי שאני דהיה ראוי להיות כלי מערב שבת ולא הוי מוקצה דהיה של גוי] {ויש לפרש נהי דלאו נולד הוא מ""מ צ""ל דאם אירע זה מבעוד יום לא יהיה מוקצה כגון גרעינים דחזיין לבהמות דמבעוד יום לאו מוקצה הם ממילא ה""ה כשאירע בשבת משא""כ בדבר דיהיה מוקצה מחמת גופו אם אירע מבעוד יום אסור כשנעשה בשבת דהרי אינו יכול לייחד אבן בשבת [ואפשר משום דהוי כנולד גמור כלפי השתמשות זו והוי כמו נר גדול דמודה ביה ר""ש דאסור], ונראה דה""ה בגרעין של אבוקאדו דאע""פ שמשתמש בו לקיום המאכל מ""מ אינו חל עליו שם כלי באמצע השבת [ואולי כיון דדרכו בכך להשתמש בגרעין שלה לשמר המאכל לא חל עליו השם מוקצה מחמת גופו], וכן בקליפה של pistacio nuts דהוי מוקצה ואינו יכול להשתמש בה לפתוח אחרים, וכיון שדרכו לזרקם לאשפה לא מהני מה שנדבק בהם מעט אבוקאדו או מלח לקליפה}"	סימן שח סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל בשר 1) תפל 2) תפוח?	"1) כן, לפי תוס' גרסינן בגמ' בשר תפל ומותר משום דחזי לכלבים וקאי כר""ש דלית ליה מוקצה ומש""ה מותר לטלטלו אע""פ שהוא עומד לאכילת אדם, וכן נקטו הטור והב""ח והט""ז (ס""ק כ'), ולפי הרשב""א גרסינן בגמ' בשר תפוח ולפי""ז טעם ההיתר דבשר תפל הוי משום דהוא חזי לאומצא, וכן נקטו השו""ע והגר""א (ס""ק ע""ח). והנה, הגמ' מחלק בין בשר בהמה לבשר בר אווזא, ולפי תוס' ודעימיה היינו בבשר תפל ודוקא אליבא דר' יהודה אבל להלכה קיי""ל כר""ש והכל מותר, ולפי הרשב""א ודעימיה היינו בבשר תפוח אבל בשר תפל חזי לאומצא ואפי' בשר בהמה, אכן המג""א (ס""ק נ""ו) הביא ראשונים דס""ל דרק בשר תפל בר אווזא חזי לאומצא ולא בשר בהמה {וצ""ע דהגמ' משמע דקיי""ל כר""ש דמותר} אבל הוסיף רע""א דאפי' להמג""א זהו דוקא כשהוא רוצה לאוכלה אחר שבת אבל בשבת גופה אם רוצה להשליכה לכלבים מותר דקיי""ל כר' שמעון דמוכן לאדם הוי מוכן לכלבים (וע""ע בחזו""א או""ח סי' מ""ד ס""ק י""ד). למעשה, פסק המ""ב (ס""ק קכ""ה) לכתחילה יש להחמיר כהמג""א שלא לטלטל בשר בהמה תפל אבל במקום הדחק יש לסמוך על המקילין דמותר מפני שהוא חזי לאומצא או משום דקיי""ל כר""ש (ביה""ל ד""ה דחזי) 2) מותר מפני שהוא חזי לכלבים, ואפי' אם נתפח בשבת דקיי""ל כר""ש שנבלה שנתנבלה בשבת מותר (ביה""ל ד""ה וכן)"	סימן שח סעיף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזמנינו?	"כתב הערוה""ש (סעי' נ""ח) בזמנינו כל בשר חי מוקצה הוא, ואפי' בר אווזא, וגם לכלבים לא יתנו, וכ""כ אג""מ (ח""ה סי' כ""ב אות ט') ושש""כ (פי""א הע' כ')"	סימן שח סעיף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגוי שהרג בהמה בשבת?	"כתב המג""א (ס""ק נ""ו) דמותר לטלטלה כמו נבילה שמתה בשבת (ביה""ל ד""ה וכן)"	סימן שח סעיף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדג 1) מלוח 2) תפל?	"1) מותר לטלטלו, ואפי' אם רק חזי ע""י הדחק [וה""ה דג מעושן] (מ""ב ס""ק קכ""ו) 2) הט""ז (ס""ק כ') ס""ל דהוי מוקצה רק אם אינו חזי לכלבים אבל כשהוא חזי לכלבים אינו מוקצה דקיי""ל כר""ש [דס""ל כתוס' ודעימיה], אבל המג""א (ס""ק נ""ו) ס""ל דכל דבר שעומד למאכל אדם ולא לבהמה הוי מוקצה אם אינו ראוי לאכילת אדם [ולפי""ז ה""ה שומן צונן של בהמה שאינו עומד לכלבים הוי מוקצה], ובזה האחרונים מחמירים כהמג""א (מ""ב ס""ק קכ""ז), וביאר הביה""ל (ד""ה דחזי) דכאן מחמירים טפי מבשר בהמה תפל דיש לצרף הרשב""א ודעימיה דס""ל דתלוי אם הוא חזי לאומצא ודג תפל אינו חזי לאומצא"	סימן שח סעיף לב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בביצה חיה?	"כתב הערוה""ש (סעי' נ""ח) דאינו מוקצה דכמה בני אדם שותים אותם חיים"	סימן שח סעיף לב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקמיע שאינו מומחה?	"כתבו הטור ושו""ע דאע""פ שאין יוצאים בו מטלטלין אותו, והמג""א (ס""ק נ""ז) מדייק דאסור לצאת בו אפי' לכרמלית, אבל הביא המהרש""ל דמתיר לצאת בו לכרמלית, והמג""א הקשה עליו דא""כ יהא מותר לצאת בו ג""כ לרה""ר, ועוד א""כ יהא מותר לבהמה לצאת בקמיע שאינו מומחה, והמג""א מסיק דהעיקר כהשו""ע דאסור [והגרא""י סורשר שליט""א רצה לתלות זה במח' ראשונים למה אסור בקמיע שאינו מומחה, רש""י וריטב""א ס""ל דהוי משוי [מדרבנן] ולפיכך אסור אפי' בכרמלית, אבל המאירי פי' דהוא חשש דלמא שלפא ומחויא ולזה אשכחן דמקילין בכרמלית]. להלכה, המ""ב (ס""ק קכ""ט) פסק כהא""ר ותוספת שבת דמקילין כהמהרש""ל, אבל הביא משלחן עצי שטים דדוקא בקמיע שאינו בדוקה אבל קמיע שאינו מומחה ודאי אסור אפי' בכרמלית"	סימן שח סעיף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית?	"כתב הערוה""ש (סעי' נ""ט) דאפי' להאוסרים מ""מ אין לגזור שמא יצא לרה""ר דאין לגזור זה בדבר שהוא מחזיק לרפואה, ועכ""פ רחוקה היא מן המוקצה, ופשוט שמותר לבריא לטלטל כל מיני רפואות ליתנם לחולה"	סימן שח סעיף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחבית או אבטיח שנתגלה?	"התוספתא כתב דאע""פ שאינם ראויין לאכילה מניחין אותם במקום המוצנע, ופי' החסדי דוד דהיינו כדי שלא יזיק בני אדם, אבל הטור מדמה זה לקמיע שאינו מומחה וביאר הפרישה (ס""ק ל""ב) ששניהם אינם ראויין כ""כ [דמבואר בגמ' ע""ז (ל' ע""ב) דמותר להשתמש במים גלויים כל זמן שליכא חשש שמא יזיק לו הארס] "	סימן שח סעיף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש צואה בחצר?	"אם הוא מקום דירת אדם מותר להוציאה מפני גרף של רעי [אבל לא בצואת סוסים שאינם מסריחים, ואפשר דאיסטניס קץ גם בזה (ערוה""ש סעי' ס')], ואם לאו אינו מותר אלא לכפות כלי עליו "	סימן שח סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל מוקצה כדי לכסות גרף של רעי?	"לכאורה פשוט דמותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור דהוי לצורך גופו [ואע""פ שהוא בעבור דבר מוקצה, מ""מ לא קיי""ל כר' יצחק, וכן מבואר בתהל""ד (סי' שכ""ד ס""ק א') דמתיר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך בהמתו, ועי' בפמ""ג (מש""ז סי' רס""ה ס""ק א') דמחמיר בכלי שמלאכתו לאיסור לצורך שמן דלא חזי אלא לאחר שבת, {ונראה דהיינו דוקא שמן מוקצה שאין בו צורך היום אבל לצורך בהמה או כדי לכסות צואה דהוא לצורך היום מודה דמותר, ויש להסתפק להפמ""ג אם מותר לכסות פירות המותרים לצורך מחר}], אבל לגבי מוקצה מחמת גופו נסתפקו האחרונים (הר צבי סי' קצ""ו, שש""כ פכ""ב הע' ק""י) אם מותר לטלטלו לכסות גרף של רעי {דההר צבי מיירי בכלי שמלאכתו לאיסור על הצד דהוי טלטול שלא לצורך גו""מ, והשש""כ מיירי במוקצה מחמת גופו} וכפשוטו מגמ' ביצה (ח' ע""ב) משמע דאסור דאסרו לכסות הצואה בעפר שאינו מוכן, והשש""כ דוחה הראיה דדם בחצר אינו ממש כגרף של רעי, אבל מסיים דיש דיוק משבות יעקב (ח""ב סי' מ""ה) דמותר, ועי' מש""כ לקמן סי' תצ""ח סעי' י""ח"	סימן שח סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב מקום דירת אדם?	"במקום שהוא דר או במקום שיש לו דריסת הרגל (מג""א ס""ק נ""ח, מ""ב ס""ק קל""א)"	סימן שח סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעכבר שמת?	"מבואר בגמ' דמותר להוציאה בידים (מ""ב ס""ק ק""ל), ודוקא כשהוא במקום שמאוס בעיניו (שעה""צ ס""ק ק""ו)"	סימן שח סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נתמלא העביט או גרף וא""א ליפנות עליו?"	"כתב המג""א (ס""ק נ""ט) דמותר להוציאו ולהחזירו מפני כבוד הבריות [ועוד לפי גירסינו צואת אדם חזי לכלבים, אך הרי""ף והרא""ש יש להם גירסא אחרת, ובשעת הדחק יש לסמוך על גירסינו] (מ""ב ס""ק קל""ד)"	סימן שח סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף שלא לטלטל גרף של רעי?	"המ""ב לעיל (ס""ק קט""ו) משמע שמותר לכתחילה לטלטלו בידים, וכן נקט התהלה לדוד (סעי' מ'), אכן הערוה""ש (סעי' ס') כתב דעדיף לטלטלו ע""י גוי או קטן (וכמ""ש לעיל בסי' רנ""ט), וכ""כ התפארת ישראל (תמיד פ""ה בועז אות ג') דעדיף לכפות עליו כלי ולא לטלטלו"	סימן שח סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגרף שהיה אפשר לפנותו מבעוד יום?	"הערוה""ש (סעי' ס""א) מצדד דאינו מותר לטלטלו בשבת אלא ע""י גוי, אבל מסיים וצ""ע, [ולגבי קוץ שאפשר לסלקו מבעוד יום פליגי בה המג""א וא""ר (מ""ב ס""ק ע""ו)], והאג""מ (או""ח ח""ה סי' כ""א אות ט') כתב דאין לטלטלו ע""י קטן שמא יחשוב דמותר לטלטל מוקצה {וצ""ע מסי' רנ""ט דמצינו דלפעמים עדיף לעשות דבר ע""י קטן}"	סימן שח סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל דבר כדי שלא ישתנה לגרף של רעי?	"כתב הביה""ל לקמן (סי' תקכ""ו סעי' י', ד""ה ואסור) בשם המאירי דמותר לטלטל נפל כדי שלא יעשה גרף של רעי, אבל מציין לעיין בסי' שי""א דמשמע דאין לטלטל מת בחמה אלא ע""י ככר ותינוק {ואפשר דהתם מיירי באופן שלא יהיה כגרף של רעי}<br> "	סימן שח סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר להחזיר הגרף של רעי אם נותן לתוכו מים?	"לפי הרא""ש דהיה מקיל בכל כלי ע""י ככר ותינוק ה""נ מותר [וכמ""ש רע""א לעיל (סעי' ה') דלפי הרא""ש מותר אפי' במוקצה מחמת חסרון כיס], וכ""כ המג""א (ס""ק ס""א), אבל מב""י מבואר דאפי' להרא""ש אינו היתר אלא בכלי שמלאכתו לאיסור דיש עליו היתר לצורך גופו ומקומו ולא בגרף של רעי דהוי כמו מוקצה מחמת גופו [ולכאורה ה""ה במוקצה מחמת חסרון כיס, דלא כרע""א], אלא פי' המהר""י אבוהב דמותר משום התירו סופן משום תחילתן דאם לא יתירו לו להחזירו ע""י מים לא היו מוציאין אותו כדי שלא יפסיד את כליו [וזהו ההיתר גם לבעל ההשלמה דלא התיר ככר ותינוק מלבד מת אלא בדבר שאורחיה וכמ""ש לעיל בסעי' ה'], וכל זה לפי הרא""ש אבל הרשב""א ס""ל דהתירו להחזיר הגרף ע""י מים דוקא אם צריך להוציא בו עוד צואה."	סימן שח סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחזירו 1) סתם 2) כדי להוציא עוד צואה ומי רגלים 3) כדי לפנות לתוכו?	"1) מסתימת השו""ע משמע שמותר כשהוא ע""י מים וכשיטת הרא""ש, אבל המג""א (ס""ק ס""א) הביא מרבינו ירוחם ויש""ש דלא התירו לו להחזירו אלא כדי להוציא בו צואה ומי רגלים וכשיטת הרשב""א, והכריע הא""ר דאם הוא משתמר במקומו לא יחזירנו שלא לצורך (מ""ב ס""ק קל""ח) {ויש לפרש דמקיל לסמוך על הרא""ש, ודוקא כמו שביאר המהר""י אבוהב היתרו של הרא""ש דהתירו סופן משום תחילתן, ואם הוא משתמר במקומו א""צ להחזירו} 2) מותר לכו""ע להחזירו ע""י מים (מג""א שם, מ""ב שם) 3) כתב המג""א (ס""ק נ""ט) דמותר להחזירו אפי' בלא מים, ואע""פ שהמג""א (ס""ק ס""א) הביא מרבינו ירוחם ויש""ש דאפי' בכה""ג אינו מותר להחזירו אלא ע""י מים, מ""מ מבואר ברבינו ירוחם ויש""ש בפנים דלא החמירו אלא כשהוא כדי להוציא צואה אבל לפנות לתוכו מותר אפי' שלא ע""י מים (נתיב חיים, שעה""צ ס""ק קי""ד) {ועי' מש""כ לעיל (סי' קכ""ג) דאם ספר אחד הביא ספר אחר בטעות, אזלינן בתר ספר המקורי}"	סימן שח סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה מהני להחזיר ע""י מים, לימא דהמים גופה נעשה כגרף של רעי?"	"תי' הרשב""א דמיירי כשמים חזי לבהמות (ב""י, מג""א ס""ק ס""א, מ""ב ס""ק קל""ח)"	סימן שח סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא עודו בידו?	"כתב המג""א (ס""ק ס') דאז מותר להחזירו אפי' בלא מים, וכתב הפמ""ג (א""א ס""ק ס') דזהו המג""א לשיטתו דמקיל אפי' באבן כשהוא עודו בידו, אבל שאר האחרונים חולקים עליו וכמ""ש לעיל בסעי' ג' (מ""ב ס""ק קל""ז)"	סימן שח סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עושין גרף של רעי לכתחילה?	"איתא בגמ' (ביצה כ""א ע""ב) דאין עושין גרף של רעי לכתחילה, והקשו תוס' (ביצה ל""ו ע""ב) ממעשה דרבה ואביי דהתירו לו להביא מטתו למקום הריחים, ותירצו תוס' ב' חילוקים, א' התם היה מקום פסידא, ב' התם היה מיאוס כבר, וכתב הגר""א (ס""ק פ""ד, ומובא בביה""ל ד""ה אין) דקיי""ל כהשני תירוצים לחומרא, דאינו מותר אלא במקום פסידא וגם הוא מיאוס כבר אלא שצריך לקבוע מקום ישיבתו שם [כגון שינה או אכילה אבל לא סתם ישיבה (ב""י, מ""ב ס""ק קמ""א)]"	סימן שח סעיף לו-לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם עשה גרף של רעי לכתחילה?	מותר להוציאו	סימן שח סעיף לו-לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא אינו מכוין לעשות גרף של רעי?	"אע""פ שהמחבר משמע דאינו אסור אלא אם הוא מכוין לעשות גרף של רעי, מ""מ כתב המג""א (ס""ק ס""ב) דהלשון אינו מדוקדק ואסור אפי' כשאינו מכוין [וכמ""ש בגמ' (ביצה כ""א ע""ב) דאסור להזמין גוים משום השיורי כוסות דהוו כגרף של רעי, ואע""פ שלהלכה מותר להזמינם היינו מטעם אחר (וכמ""ש השעה""צ לקמן סי' שכ""ה ס""ק א' דאינו בסיס לשיירי יין), והתהל""ד (ס""ק מ') פי' דאין דעתו לפנות הכוסות אח""כ, אבל הערוה""ש (סעי' ס""ג) משמע דהלשון מדוקדק דאינו אסור אלא אם מכוין לעשות גרף של רעי וזהו הטעם דמותר להזמין גוים למעשה, וכן משמע מחזו""א (או""ח סי' מ""ח ס""ק ט') ומפורש בגר""ז (סעי' ע""ה)], וביאר המ""ב (ס""ק קל""ט) דנקט האי לשון לרבותא דסיפא דבדיעבד מותר אפי' אם כוון מתחילה לעשות גרף של רעי, ועוד כתב המ""ב לקמן (סי' של""ח ס""ק ל""א) דאפי' אם דעתו שישאר הגרף במקומו ולא יטלטלו אסור, וביאר הביה""ל (שם ד""ה אסור) משום איסור ביטול כלי מהיכנו {ולפי""ז אם דעתו להשתמש בטישו ולהניחו במקומו אין בו איסור עשיית גרף של רעי וגם ליכא ביטול כלי מהיכנו דהרי הוא עומד לכך ולית ביה סתירת כלי וגם הוא דבר רך ולית ביה בונה}"	סימן שח סעיף לו-לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסופק אם יהיה מאוס לו?	"הביה""ל (ד""ה כדי) מקיל {בין כשהוא מסופק כמה מאוס יהיה בין כשהוא מסופק אם דבר מאוס כזה יפריע אותו} [דלא כלבושי שרד]"	סימן שח סעיף לו-לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לאכול אגוזים כשהוא יודע שאח""כ יעשה גרף של רעי?"	"כתב הרשב""א (ביצה כ""א ע""ב) דכל פסולת שלא היה אפשר לסלקה מבעוד יום לא מקרי עשיית גרף של רעי לכתחילה, ולא מהני לזרוק הקליפות לאחוריו כדמבואר בגמ' דבזה""ז יהיה גרף של רעי אפי' כשהם מונחים על הקרקע (חוט שני ח""ג פס""ה סס""ק ג', שבות יצחק פ""ט אות ז', מ""ב דרשו), וכן מבואר בשמ""ק (ביצה שם) דאדם יכול לאכול כדרכו אע""פ שממילא נעשה גרף של רעי [ולפי האחרונים דס""ל דאינו אסור אלא כשהוא מכוין לעשות גרף של רעי פשוט שמותר] (פסק""ת הע' 428)"	סימן שח סעיף לו-לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אדם הכניס עפר לביתו?	"אם ייחדה לה מקום מותר לטלטלה [באופן שאינו עושה גומא (מ""ב ס""ק קמ""ג)], ואם לאו אסור [ואפי' אם כוונתו מתחילה היה להשתמש בה, מ""מ כיון שפזרו באמצע הבית בטל לגבי הקרקע (מ""ב ס""ק קמ""ד)] (כך מבואר מרש""י), ועוד כתב הערוה""ש (סעי' ס""ד) דאינו יכול לייחד כל העפר שבחצר לתשמישו ואפי' אם בענין אחר מהני {כגון לגבי כיסוי הדם} כאן לא מהני דהוי בטל אגב הקרקע"	סימן שח סעיף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה סגי ביחוד לחוד?	"מבואר בגמ' (שבת נ' ע""א) דדבר שאינו בר מעשה כו""ע מודו דסגי ביחוד לחוד (מג""א ס""ק ס""ה)"	סימן שח סעיף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ברצפה של אבנים או נסרים?	"רע""א הביא מנזירות שמשון דאז מותר אפי' כשאינו מייחדו לו מקום (וכן נקט הערוה""ש סעי' ס""ד), והשיג עליו הביה""ל (ד""ה בטל) כיון שהוא מפזרו על הרצפה א""כ הוא מבטלו להקרקע, ועוד אם מתחילה דעתו היה לפזרו על הרצפה לדריסת רגלים בודאי אסור ליטלו בשבת, ועי' מש""כ לקמן סי' תצ""ח סעי' י""ז"	סימן שח סעיף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחול בארגז שמיוחד למשחק ילדים?	"כתב השבט הלוי (ח""ט סי' ע""ח) דאינו מוקצה [וע""ע בחוט שני (ח""ג פס""ו ס""ק א') דס""ל דהוי מוקצה מפני שמצוי שמשחקים בה באופן איסור]"	סימן שח סעיף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שמחויב בנטילת ידים ואין לו מים, האם מותר לשפשף ידיו 1) בעפר בקרקע 2) בסיד על הכותל?	"1) אסור משום מוקצה 2) אסור משום מוקצה ומשום סותר (פסק""ת אות נ""ג)"	סימן שח סעיף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל בהמות?	"לא, דהוו מוקצה מחמת גופו, ואסור אפי' במקום הפסד (מ""ב ס""ק קמ""ו), ולהוציא כינה ופרעוש מותר דהוי כמו גרף של רעי (פמ""ג סי' שט""ז מש""ז ס""ק ח', תהל""ד שם ס""ק י""א), וכן מותר להוציא זבוב ממאכל דהוי תיקון אוכל (חזו""א או""ח סי' מ""ז ס""ק ט""ו)"	סימן שח סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבעלי חיים המיוחדים לנוי?	"תוס' בשבת (מ""ה ע""ב) הביאו מהר""ר יוסף דמתיר ליתן אפרוח לתינוק הבוכה ותוס' שם חולקים עליו אבל יתכן דאפי' לתוס' מהני לייחדו בפירוש, וכן התיר המהר""ח או""ז וההלכות קטנות (ח""א סי' מ""ה) [ועי' מה שהוסיפו על האג""מ או""ח ח""ה סי' כ""ב אות כ""א], אבל המהר""ח או""ז הביא מהרא""ש דאוסר אפי' אם מייחדו לנוי, ורע""א (סעי' מ""א) נמי אוסר ליתנו לתינוק [אבל אינו מפורש דמיירי כשייחדו], וכן החמיר האג""מ (או""ח ח""ד סי' ט""ז) באקוויראם [דלא כרשז""א דהיה מיקל באקווריאם (שש""כ פכ""ז הע' צ""ו)], ויש להחמיר אם לא לצורך גדול (אז נדברו ח""ח סי' ל""ו, ח""ט סי' כ""ז)."	סימן שח סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכפות סל לפני אפרוחים?	"כן, ולא הוי מבטל כלי מהיכנו דכל שעה יכול להפריחם [וגם דרכן לירד (ערוה""ש סעי' ס""ה)] (מ""ב ס""ק קמ""ז)"	סימן שח סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל הסל?	"אם היו עליו בין השמשות אסור לטלטלו כל השבת משום מגו דאיתקצאי (מ""ב ס""ק קמ""ח), ואם לא היו עליו בין השמשות רק אסור לטלטלו כשהם עומדים עליו [ולפי הרז""ה אין בסיס באמצע שבת ומותר לטלטלו ע""י ניעור, ולפי תוס' דיש בסיס באמצע שבת אע""פ שכוונתו שהם יורדים מעל גבי הסל מ""מ דעתו לייחדו להאפרוחים לכל השבת והוי כאילו מקצהו לכל השבת (ר""י באק), אבל החזו""א (או""ח סי' מ""ז ס""ק ט""ז) מקיל לנער הסל כשדעתו להפריחם באמצע שבת, וי""ל דהחזו""א מיירי כשאין דעתו לייחדו לצורך האפרוחים כל השבת ומש""ה מותר לנערם {ונראה דה""ה לגבי שיטת בעל התרומה דבסיס הוי רק אם דעתו להניחו שם כל השבת היינו לצורך כל השבת ואע""פ שיש רגע באמצע שבת שאינו עליו אפ""ה נקרא בסיס, וכ""כ תשובת רע""א (סי' כ""ב)}] "	סימן שח סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר למדד בהמה חיה ועוף 1) בחצר 2) בכרמלית 3) ברה""ר?"	"1) מותר למדדם בחצר, ודוקא במקום צער בעלי חיים דאל""ה אסור משום מוקצה (ר""ן, ב""י, מג""א ס""ק ס""ח, מ""ב ס""ק קנ""א) 2) הטור ורמב""ם ס""ל דאסור כמו ברה""ר, אבל הב""י ס""ל דמותר בכרמלית דקיי""ל כרבא דלא גזרו שבות בכרמלית, ואזלינן לחומרא (מ""ב ס""ק ק""נ), אכן הערוה""ש (סעי' ס""ו) מקיל כהב""י 3) אסור גזירה שמא יגביהם ויעבירם ד' אמות, וחידש הר""ן דאסור דוקא בקטנים אבל בגדולים דליכא למיחש להגבהה מותר אבל מסתימת הטור ושו""ע משמע דאסור בכל אופן אפי' בגדולים (שעה""צ ס""ק ק""כ), והכריע המ""ב (ס""ק ק""נ) דיש להקל כהר""ן בגדולים בכרמלית בצירוף שיטת הב""י דמקיל לגמרי בכרמלית "	סימן שח סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתרנגולת?	"אסור למדד אותם מפני שהיא מגבהת את עצמה [ולפי רש""י אסור משום טלטול {איסור הוצאה}, ולפי הרמב""ם אסור מפני שהיא משמטת את אגפיה והשיג עליו הראב""ד דהוא דבר שאינו מתכוין (מג""א ס""ק ס""ט) ותי' הא""ר דהוי פס""ר (פמ""ג א""א ס""ק ס""ט, ערוה""ש סעי' ס""ו)], אבל מותר לדחות אותה בידים [אפי' ברה""ר (שעה""צ ס""ק קכ""א)] מאחוריה כדי שתכנס [וזה מותר אפי' שלא במקום צער בעלי חיים אלא משום הפסד ממון, אבל שלא במקום הפסד ממון אסור (ב""ח, פמ""ג א""א ס""ק ס""ט, מ""ב ס""ק קנ""ב)]"	סימן שח סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להציל דגים קטנים מדגים גדולים?	"כתב רשז""א (שש""כ פכ""ז הע' קע""ט) דזהו דרכו של עולם ואין זה צער בעלי חיים ואסור, ועוד כתב הר צבי (ח""א סי' קצ""ד) דצער בעלי חיים הוא על הצער ולא על הריגתם {וכן משמע בגמ' חולין (ז' ע""ב)}"	סימן שח סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ילד שיכול לילך על רגליו, האם מותר 1) לישא אותו 2) למדד אותו 3) לגרר אותו?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-84b9d7563ef77053a7bc420b34e2f3370864bea6.jpg"">"	סימן שח סעיף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בילד הבוכה שאינו רוצה לילך יותר?	"כתב האג""מ (או""ח ח""ד סי' צ""א אות א') דיש מקום להקל בילד שיכול לילך ברגליו בכרמלית משום שבות דשבות במקום צער {ונראה עוד היתר לגררו דלפי הר""ן מותר אפי' ברה""ר, ויש עוד צירוף להקל ע""פ רע""א (סי' כ""ח) דהביא מבעל פרי תבואה שחולק על המג""א ומתיר להוציא תינוק בכרמלית דהוי גזירה לגזירה}"	סימן שח סעיף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטן שאינו יכול לילך על רגליו?	"אסור מדאורייתא לנושאו ברה""ר (מ""ב ס""ק קנ""ד) [ולפי הרז""ה אפי' לר' נתן חייב (שעה""צ ס""ק קכ""ד), ולפי תוס' שבת (ק""ל ע""א) אסור מדרבנן אפי' לרבנן (ביה""ל ד""ה שלא)] [ולגררו לפי רש""י ג""כ אסור מדאורייתא, ולפי הר""ן אסור מדרבנן], ובכרמלית מותר לגררו לפי הר""ן בצירוף שיטת הב""י דס""ל דלא גזרו בכרמלית אטו רה""ר (ביה""ל ד""ה שלא) "	סימן שח סעיף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ע""י עכו""ם?"	"מותר לדידן דאינו מצוי רה""ר (מ""ב ס""ק קנ""ד) [והקשה השונה הלכות (סעי' ל') ממ""ב לקמן (סי' של""א ס""ק כ') דאינו מקיל להביא תינוק דרך חצר שאינה מעורבת למולו ע""י עכו""ם {וי""ל דהתם ליכא צורך כ""כ דאפשר למולו בבית}]"	סימן שח סעיף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מוציא 1) תינוק עם כיס 2) גדול עם בגדיו?	"1) חייב על הכיס דאינו בטל לו 2) פטור על הבגדים דבטלים לו (רמב""ם, מג""א ס""ק ע""א, מ""ב ס""ק קנ""ד)"	סימן שח סעיף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר 1) ליגע 2) לנפוח, מוקצה?	"1) כאן סתם המחבר דמותר, דלא כהתרומת הדשן דמחמיר כשהוא לצורך המוקצה (עי' ביה""ל ס""ס רע""ז) 2) כן, וחידש הערוה""ש (סעי' ס""ח) דכל זה לצורך קצת אבל שלא לצורך כלל למה יעשה כן [קאי בין על נגיעה {וזה מסתבר דהוא מח' הפוסקים} בין על נפיחה {דהרמ""א (סעי' ג') כתב דנחשב טלטול כלאחר יד, ורע""א (שם) דייק דדוקא לצורך גו""מ, ע""ש} בין על טלטול בגופו {וזהו נמי מח' ראשונים בין הר""ן והרא""ש}]"	סימן שח סעיף מב-מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סביבת הבורג נחשב טלטול?	"ההר צבי (או""ח סי' קצ""ו) מצדד דאינו טלטול, אבל רשז""א והמנח""י (ח""ג סי' קל""ח אות א') ס""ל דהוי טלטול {וכן הוא הפשטות}"	סימן שח סעיף מב-מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בברייתא חבית שנכתתה לא יספות ממנה שבר לכסות בה את הכלי (שבת קכ""ד ע""ב)?"	"1) הרמב""ם פי' כלי שנתרועע לא יתלוש ממנו חרס לכסות בו משום תיקון כלי (וכן כתב השו""ע)<br>2) רש""י פי' אם נשברה כבר, לא יתקן החרס להסיר בליטותיו ועוקציו כדי שיוכל לכסות בו דהוי בכלל מכה בפטיש [אבל מותר ליקח חרס בלא תיקון לכסות בו את הכלי דהוי חזי לשום מלאכה וכמ""ש לעיל בסעי' ו'] (מ""ב ס""ק קנ""ו) "	סימן שח סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אסור לשחק בכדור בשבת ויו""ט?"	"האגור הביא משבלי הלקט (סי' קכ""א) דדן אם יש עליו תורת כלי, ורצה להביא ראיה מגמ' סנהדרין (ס""ח ע""א) דהוי כלי, ואחיו ר' יהודה דחה הראיה וס""ל דאינו כלי, והשבלי הלקט מסיים בין שיש עליו תורת כלי בין שאין עליו תורת כלי מ""מ אסור לטלטלו שהרי אין צריך בטלטולן ואפי' לכסות בו פי צליחותו אינו ראוי דהא ממאיס, ובסוף הביא מדרש איכה דמש""ה נחרב טור שמעון,{וצ""ב כוונתו במה שכתב שאינו ראוי לצור ע""פ צלוחיתו, ונראה לפרש דלרווחא דמילתא כתב זה דאע""פ שיש עליו תורת כלי ואינו דומה לאבן מ""מ אין בו שום השתמשות אלא לשחוק ואין זה נחשב כהשתמשות, ולפי""ז אפי' אם יהיה כדור נקי אפ""ה יהא אסור לשחק בה דהוי כמו טלטול שלא לצורך כלל}, וזהו פשט בירושלמי תענית (פ""ד ה""ה) טור שמעון למה נחרב יש אומרים מפני הזנות ויש אומרים שהיו משחקים בכדור [וכן הוא באיכה רבתי ב', ד' (גליון מהרש""א ס""ק ה')], אבל תוס' (ביצה י""ב ע""א) ס""ל דשחוק הוי השתמשות ואינו מוקצה דהוי מיוחד לזה תמידות (מ""ב ס""ק קנ""ח) [והש""ך ס""ל דהוא מותר דוקא ביו""ט משום מתוך ולא בשבת, והשיג עליו המג""א (ס""ק ע""ג) דלגבי מוקצה ליכא חילוק בין שבת ליו""ט], ולפי""ז צ""ל שהירושלמי והמדרש מיירי בשבת ברה""ר ואסור משום הוצאה (גר""א ס""ק צ""א) והמהריט""ץ כתב דמשמע דהיה בעבור העון דביטול תורה (מ""ב עו""ה הע' קל""ד) [והמג""א (שם) הביא מיש""ש דאפי' לתוס' אסור מדינא אלא שנהגו להקל], למעשה המחבר מחמיר כהאגור [אולם מפמ""ג (א""א ס""ק ע""ב) משמע דאסור משום מוקצה מפני שאין מחשבת קטן כלום, ובגדול יש אומרים דבעי מעשה {ולפי""ז כל כדורים שלנו מיוחדים לשחוק והוי כלי לכו""ע, וכ""כ השבט הלוי (ח""ט סי' ע""ח) ושבות יצחק (פ""ה אות א'), דלא כאור לציון (ח""ב פכ""ו אות ח') דמחמיר לספרדים אפי' בזמנינו}, אולם כתב הא""ר דמבואר בשבלי הלקט למעלה דטעם האיסור אינו משום שהכדור מחוסר מחשבה אלא שאין צריך בטלטולו וא""כ אפי' בזמנינו יהא אסור (מ""ב עו""ה הע' קל""ו)], והרמ""א מקיל כתוס' [וכן מותר לטלטל balloon (שבט הלוי שם)], אמנם כתב המ""ב לקמן (סי' תקי""ח ס""ק ט') דגדולים המשחקים כילדים מנהג רע הוא, ע""ש."	סימן שח סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לשחק בכדור ע""ג קרקע?"	"אסור משום חשש משוי גומות (מ""ב ס""ק קנ""ח) [ואפי' במקום שרוב הבתים מרוצפים מבואר במ""ב לקמן (סי' של""ז ס""ק י""ז) דמקילינן לכבד רק משום שהוא דבר נחוץ ולא מקילינן בהדחה, וה""ה במשחק ילדים אינו דבר נחוץ (הגרי""א פארכהיימער שליט""א), אולם קטן שלא הגיע לחינוך יש להקל שלא למחות בצירוף הדעות המתירין וכמ""ש במ""ב דרשו (ר""י באק)] "	סימן שח סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן זרע תולעים תחת זרועו?	"כתב תשובת הרשב""א דאסור משום טלטול [וביאר הערוה""ש (סעי' ע""א) משום הוצאה, אבל הפשטות הוא משום מוקצה דזהו אורחיה לטלטלו (שש""כ פכ""ב הע' ע""ח)], וגם אסור משום מוליד ע""י חומו, והוי פס""ר (מ""ב ס""ק קנ""ט)"	סימן שח סעיף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להניח אחיה למדוד מדידת חום שלו ע""י digital thermometer?"	"שמעתי מהר""ג מלצר שליט""א דנחשב מעשה מה שחומו גורם השינוי מספריים כמו שמצינו כאן, אמנם אמר הגרי""א פארכהיימער שליט""א דאם הישראל אינו עושה שום מעשה מותר "	סימן שח סעיף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל בגד שעטנז?	"המהר""ם מרוטנבארג ס""ל דהוי מוקצה [לפי היש""ש הוי ככלי שמלאכתו לאיסור ומותר לצורך גו""מ, ולפי האגודה הוי כמוקצה מחמת גופו, וביאר הפמ""ג (א""א ס""ק ע""ד) כיון דעומד ללובשו ואינו יכול ללבשו אינו נחשב כלי, ומה שראוי לו לכסות בו כלי הרי אינו עומד לזה {ואינו דומה לשאר כלי שמלאכתו לאיסור שעומד להשתמש בו בימי החול}], ורבינו שמחה ס""ל דהוי ככלי שמלאכתו להיתר דיש עליו תורת כלי {וצ""ב קצת}, ופסק המ""ב (ס""ק קס""א) כהמהר""ם ע""פ האגודה ואסור אפי' לצורך גו""מ, והערוה""ש (סעי' ע""א) פסק דהוי ככלי שמלאכתו לאיסור"	סימן שח סעיף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במשכונות של עכו""ם?"	"כיון שהוא מקפיד עליהם שלא להשתמש בהם לצור ע""פ צלוחיתו אינו עומד לשום תשמיש והוי כמוקצה מחמת גופו וכמ""ש האגודה בדעת המהר""ם (פמ""ג א""א ס""ק ע""ד, מ""ב ס""ק קס""א)"	סימן שח סעיף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-fly swatter?	"הוי כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לצורך גו""מ"	סימן שח סעיף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במכבדות?	"למ""ד דמותר לכבד קרקע מרוצף הוי כלי שמלאכתו להיתר, ולמ""ד אסור הוי כלי שמלאכתו לאיסור [דלא כלבוש דמתיר לטלטל לכו""ע (מג""א ס""ק ע""ה, שעה""צ ס""ק ק""ל)] {ופשוט דבזה""ז דכל הבתים מרוצפים ומותר לכבד בבית הוי כלי שמלאכתו להיתר, וכ""כ הערוה""ש (סעי' ע""ב)}"	סימן שח סעיף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לטלטל אצטורל""ב [כלי שחוזים בו הכוכבים] וספרי חכמות?"	"הרשב""א ס""ל דמותר לטלטלו כמו שמתיר לקרות ספרי חכמות {והוא astrolabe והוא כלי מדידה של הכוכבים אבל אינו מגדל הכוכבים וכמ""ש הב""י (סי' ש""ז) בשם הרשב""א שיש בו לוחות נחושת ועט ברזל}, אבל בדעת הרמב""ם דאוסר לקרות בספרים אלו מסתפק הב""י אם מותר לטלטל ספרי חכמות והאצטורל""ב, והגר""א (ס""ק צ""ד*) כתב דאפי' להרמב""ם מותרים בטלטול דאינו דומה לספרא דאגדתא דאסור אפי' בימות החול (מ""ב ס""ק קס""ד) [ולכו""ע מותר להסתכל ב-binoculars (ציץ אליעזר ח""ו סי' ו' בהשמטות בשם החזו""א, קצות השלחן סי' קי""ט בדה""ש ס""ק י""ב) {וה""ה דמותר להסתכל ב-telescope דאינו דומה כלל לאצטורל""ב}]"	סימן שח סעיף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשעון 1) של חול 2) של חוליות של צל 3) קטנים 4) גדולים על הקרקע 5) על הקיר?	"1) הב""י הביא תשובת מהרי""ל דהיה מסופק אם הוי כלי שמלאכתו לאיסור מפני שמודד בו זמן [ולא חשיב מדידה של מצוה מה שהוא יודע זמני ק""ש ותפילה דהעצם מדידה אינו של מצוה (מג""א ס""ק ע""ח, מ""ב ס""ק קס""ז)], והרמ""א כתב דנוהגין לאסור, ומ""מ מותר לצורך גו""מ (מ""ב שם) 2) כתב הב""י דזה גרע טפי דמודד הצל ממש, אבל השו""ע משוה זה לשעון של חול 3) השע""ת (ס""ק מ""ט) הביא תשובת פנים מאירות (ח""ב סי' קכ""ג) דמקיל בזה אם לא במקום שנוהגין איסור [כגון באיטליא], אבל המחה""ש אינו מבין החילוק בין זה להשעונים המוזכרים בהשו""ע הרי בשניהם הוא מודד זמן, אמנם מבואר מהתשובה דיש ב' סברות להתיר, השואל כתב סברא להתיר דבשעון חול וחוליות צריך לעשות מעשה בשבת גופה משא""כ בשעון קטן הוא הולך מאיליו, והפנים מאירות השיב לו סברא אחרת להתיר דליכא איסור למדוד זמן והתם אסור משום שהוא מודד את החול וצל [ויש עוד סברא בשלחן שלמה לחלק דהתם דרכן להשתמש בם בשעת מקח וממכר {אמנם, מבואר לקמן (סי' שכ""ג) דדבר שנראה כמקח וממכר אסור בכל גווני אפי' לצורך שבת, ורק כשאינו נראה כמקח וממכר שייך ההיתר לצורך שבת אבל שלא לצורך שבת אסור (עם ר""י באק)}], ולמעשה המ""ב (ס""ק קס""ח) סותם להקל 4) כתב השע""ת (שם) בשם [המור וקציעה] דאין לטלטלו אלא לצורך מקומו (מ""ב שם) {וצ""ב דבמ""ב לעיל מבואר דמחמת כובד אינו מוקצה, ואפשר דכאן חושש שמא יתקלקל, עי' בפסק""ת (הע' 22)} 5) כתב השע""ת (שם) דאסור לטלטלו (מ""ב ס""ק קס""ח) {ונראה לפרש דהוי כמו כלי הבית דאין עליו שם כלי וכמ""ש בסולם של עלייה לעיל בסעי' י""ט, ועפי""ז יש לאסור נמי תמונות התלויין על הקיר אפי' אם אינו מקפיד שלא יתקלקלו כשהוא מזיזם, אכן חוזרני דמבואר במ""ב (סי' שט""ו ס""ק ז') דמותר לתלות סדינים מצויירים על הכותל לנוי, וש""מ דאינם בטלים להבית ואינם מוקצה, ואולי יש לחלק בין הסדינים להשעון, וצ""ב}"	סימן שח סעיף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשעון יד שעורך את עצמו ע""י תנודת היד?"	"מותר אם השעון עדיין פועל ולא כשהוא עמד כבר (שש""כ פכ""ח הע' נ""ז, שלמי יהודה פ""ב ס""ק כ""ד), וע""ע בחוט שני (ח""ב פל""ז ס""ק ד')"	סימן שח סעיף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במדה של אמה?	"הוי ככלי שמלאכתו לאיסור ומותר לצורך גו""מ, ואם הוא של אומנים הוי מוקצה מחמת חסרון כיס (שע""ת ס""ק מ""ט)"	סימן שח סעיף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר דחזיין לעניים ולא לעשירים כשבעלים 1) עשירים 2) עניים?	"1) אסור לכל אדם אפי' לעניים אפי' חוץ לבית 2) מותר אפי' לעשירים, אבל כתב הט""ז (ס""ק כ""ה) דמבואר מתוס' שבת (קכ""ז ע""ב) דמותר דוקא לעשירים שבתוך בית העני ולא בעשירים חוץ לבית (מ""ב ס""ק ק""ע) [והב""ח מקיל לכל עשיר, וכן נקט החזו""א (או""ח סי' מ""ג ס""ק כ')]"	סימן שח סעיף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אסר ככר 1) על עצמו 2) על כל העולם?	"1) לפי הר""ן הוי מוקצה לו, אבל קיי""ל כתוס' דס""ל דכיון שראוי לאחרים אינו מוקצה אפי' לו (מג""א ס""ק ע""ט, מ""ב ס""ק ק""ע), אכן אם עומד הנדר לשאלה או להפרה ואין דעתו למסור את הככר לאחרים יתכן שאפי' לתוס' הוי מוקצה (חזו""א או""ח סי' מ""ג ס""ק כ') {ואפשר דלא פליגי הר""ן ותוס'} 2) אינו ראוי לאחרים והוי מוקצה"	סימן שח סעיף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטניות ומצה שרויה בפסח?	"אינו מוקצה דראוי לאחרים (כה""ח סי' תנ""ג ס""ק י""ז, חזו""א או""ח סי' מ""ט ס""ק ט""ז, שלמי יהודה פ""ח ס""ק ע""ג)"	סימן שח סעיף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נקרעו ציציותיה?	"כתב השבט הלוי (ח""ג סי' ל""א) דהבגד אינו מוקצה דראוי להשאיל לאחר דפטור מציצית לל' יום {ואם דרכו לזרקו בין הגרוטאות תלוי במח' מחבר ומג""א (סי' ש""ג סעי' י""ט) אם נעשה מוקצה בשבת}"	סימן שח סעיף נב		
